הקונספציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
קטעים מאשרף מרואן
שורה 1:
{{מלחמת יום הכיפורים}}
'''"הקונספציה"''' היא כינוי ל[[תאוריה]] שגיבש [[אמ"ן]] בתחילת [[שנות ה-70 של המאה העשרים]] לפיה [[מצרים]] לא תפתח במלחמה נגד ישראל לפני שתשיג מערכות נשק מסויימות לצורך השגת איזון אסטרטגי עם ישראל. על פי הקונספציה, [[הערכת מודיעין|העריכה]] אמ"ן שההערכות הצבאית של [[מצרים]] לקראת [[מלחמת יום הכיפורים]] אינה מכוונת לפתיחה במלחמה, חרף סימנים רבים שהעידו כי היא עומדת לפרוץ.
'''"הקונספציה"''' היא ה[[תאוריה]] שהובילה את [[אמ"ן]], בשנת [[1973]], ל[[הערכת מודיעין|הערכה]] ש[[מצרים]] לא תפתח ב[[מלחמה]] נגד [[ישראל]].
 
הקונספציה הופרכה עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]]. הדבקותרבים בקונספציהבישראל גרמהמייחסים לתנאילפחות פתיחהאת גרועיםחלק ביותרמהתוצאות מבחינתוהקשות שללישראל ב[[צה"ל]],מלחמת שבעקבותיום הערכת [[אמ"ןהכיפורים]] לאלהעדר נערךהכנה כיאותמספקת למלחמהלקראת המלחמה, חרףבגלל סימניםהקונספציה. רבים שהעידו כי היא עומדת לפרוץ.

השם "הקונספציה" ניתן לתאוריה זו על ידי [[ועדת אגרנט]], שחקרה את האירועים שהובילו לכשל המודיעיני עם תחילת המלחמה. את הדבקות העיקרית בקונספציה ייחסה הוועדה ל[[ראש אמ"ן]], [[אלי זעירא]], ולרע"ן מצרים ב[[חטיבת המחקר|אמ"ן מחקר]], [[יונה בנדמן]].
 
==עיקרי הקונספציה==
שורה 8 ⟵ 10:
# מצרים רואה במלחמה דרך יחידה להחזרת השטחים שאיבדה ב[[מלחמת ששת הימים]], והיא תצא למלחמה כזו רק אם תוכל להגיע בה להישג ממשי, זאת מכיוון שמשא ומתן עם ישראל הוביל מאז 67' למבוי סתום.
# [[סוריה]] לא תצא למלחמה בישראל לבדה, אלא רק בתיאום עם מצרים.
# מצרים לא תצא למלחמה כל עוד אין לה מענה לעליונות האווירית של ישראל, ובפרטשהודגמה ב[[מבצע קדש]] וב[[מלחמת ששת הימים]] ולתקיפות של ישראל בעומק שטחה. בפרט מצרים לא תצא למלחמה כל עוד אין לה יכולת תקיפה של בסיסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] וריכוזי אוכלוסייה בעומק ישראל. לצורך כך חייבת מצרים להשיג כמה [[טייסת|טייסות]] של [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] מתקדמים ([[סקאד]]). על פי הקונספציה, תנאי לפתיחה במלחמה היה ש[[ברית המועצות]] תספק למצרים מטוסי קרב שתכונותיהם דומות לאלה של מטוסי [[F-4 פנטום]] האמריקאים שהיו בידי ישראל, וכך תהיה בידי מצרים היכולת לאיים על עומקה של ישראל ולהרתיע אותה מלתקוף בעומקה של מצרים.
 
==גיבוש הקוספציה==
ניצני גיבושה של הקונספציה בשנת [[1968]], שבה החל אמ"ן להידרש לסבירות יציאתה של מצרים למלחמה בישראל. בשנה זו נהנתה ישראל מעליונות אווירית מוחלטת. בהתאם לדו"ח של ועדת אגרנט, רווחה הקונספציה במערך השיקולים של אמ"ן מאז [[1971]]. הדבקות בקונספציה נותרה גם בשנת 1973, שבה אמנם לא הייתה למצרים יכולת תקיפה בעומק ישראל, אך רשת [[טיל נ"מ|טילי הנ"מ]] שנפרשה לאורך [[תעלת סואץ]] איפשרה תקיפה נרחבת בחזית זו.