הפרכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פישוט שפה + קרוב יותר לניסוחו של פופר |
מ שגיאה בשם המו"ל |
||
שורה 26:
במסגרת ה[[פילוסופיה של המדע]] הודגשה חשיבותה של ההפרכה בשנות השלושים של [[המאה ה-20]] על ידי ה[[פילוסוף]] [[קרל פופר]], שטבע את המושג '''"עקרון ההפרכה"'''. על-פי עיקרון זה, רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו ובכך להעמידו במבחן. פופר ראה ב'''פוטנציאל ההפרכה''' את המאפיין המובהק ביותר של פעילות [[מדע|מדעית]], המבדיל בינה ובין הסברים שאינם מדעיים. בין המערכות הלא-מדעיות מנה פופר את ה[[אסטרולוגיה]], ה[[מרכסיזם]] וחלק מענפי הפסיכולוגיה של האישיות.
{{ציטוט|תוכן=...כל מקרה שניתן להעלות על הדעת, ניתן לפירוש לאור התאוריה של אדלר ובה במידה לאור זו של פרויד. אוכל להדגים זאת על ידי שתי דוגמאות שונות מאוד של התנהגות אנושית: זו של אדם הדוחף ילד המיימה במטרה להטביעו וזו של אדם המקריב את חייו בניסיון להציל את הילד. כל אחד משני המקרים הללו ניתן להסביר באותה הקלות במונחים פרוידיאניים ואדלריאניים....לא עלתה בדעתי שום התנהגות אנושית שאיננה ניתנת להתפרש במונחיהן של שתי התאוריות....לגבי התאוריה של איינשטיין המצב היה שונה מעיקרו.|מקור=קרל פופר, מדע השערות והפרכות, Conjectures and Refutations, London:
כלומר, לדעתו של פופר, תאוריה לא-מדעית (בניגוד לתאוריה מדעית) היא תאוריה אשר אינה מספקת שום אפשרות להפרכתה בניסוי. לכן, בעוד שמטפיזיקה יכולה להכווין ולהשפיע על יצירת השערות מדעיות{{הערה|Popper, Karl (1934/1959), The Logic of Scientific Discovery, Routledge, §4}}, הרי שתאוריות מטאפיזיות אינן שייכות למדע האמפירי.
| |||