ארתור שפנייר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1922]] פרסם שפנייר ספר על ה[[תוספתא]] – ''Die Toseftaperiode'' – פרי מחקרו באקדמיה לחכמת ישראל. בספר זה ניסה לקבוע את יחס התוספתא ל[[ברייתא|ברייתות]] שבשני [[תלמוד|התלמודים]]. הוא ראה את ההבדלים בנוסח הברייתות שב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] כשינויי עריכה, ועל כן הכריע שהברייתות שבתלמוד הבבלי השתלשלו מן הברייתות שבתוספתא. בנוגע ליחס התוספתא ל[[משנה]] סבר שפנייר שהתוספתא היא אוסף של פירושים שנכתבו במקורם בצד המשנה שקדמה למשנת [[רבי יהודה הנשיא]]. בשנת [[1928]] פרסם [[אלכסנדר גוטמן (חוקר תלמוד)|אלכסנדר גוטמן]]{{הערה|אלכסנדר גוטמן (Guttmann,{{כ}} 1904–1994), בנו של הרב וחוקר התלמוד ההונגרי [[מיכאל גוטמן]] (1872–1942).}} ספר על היחס שבין המשנה לתוספתא (''Das redaktionelle und sachliche Verhältnis zwischen Mišna und Tosephta''), ובו דחה את דעתו של שפנייר. שפנייר הגיב בשני חיבורים קצרים שהתפרסמו בשנת 1931, ובהם הגן על עמדתו. האחד, על קטע הברייתא מספריית ברלין (''Das Berliner Baraita-Fragment''), והשני, על הזיקה שבין המשנה לתוספתא (''Zur Frage des Literarischen Verhältnisses zwischen Mischnah und Tosefta''), שהוא גרסה מתוקנת של החיבור הקודם. החיבור הראשון נדפס במאתיים עותקים בלבד. ארבעה מהם מצויים ב{{ה|ספרייה הלאומית}}. בעותק שב[[אוסף גרשם שלום|אוסף]] [[גרשם שלום]] בספרייה הלאומית רשם שפנייר הקדשה ל[[משה שובה|משה שוַבה]] (Moshe Schwabe; חוקר השפעת [[יוון העתיקה|התרבות היוונית]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופת המשנה והתלמוד).