רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות

בעקבות הליקויים בשיטה הקיימת החליט השלטון הבריטי על ייסוד [[קדסטר]] מודרני בארץ ישראל, ומעבר לשיטה של רישום זכויות, כלומר תיעוד ומיפוי שיטתי של כל הקרקעות בארץ ובירור הבעלות על הקרקעות (ולא רק רישום שטרות הקניין כפי שהיה עד אז), כאשר לשכת המקרקעין אחראית לבדוק את נכונות שטרי הקניין המוגשים לפניה על פי הנתונים הקודמים מתועדים בפנקסי המקרקעין, וגם הופכת לאחראית לנכונות הרישום. המעבר לשיטה זו הצריך מיפוי ומדידה בהיקפים נרחבים בכל רחבי הארץ. בשל היקף העבודה העצום שנדרש למיפוי כל הקרקעות בארץ ישראל, הוחלט כי המאמץ המרכזי יתרכז בקרקעות ששימשו לחקלאות, כ־6,500 קמ"ר ברחבי הארץ, מתוך כ־26,000 קמ"ר קרקעות בשטחה של ארץ ישראל שממערב לירדן (השטח מדרום ל[[באר שבע]] הוגדר כולו כשטח שאינו ראוי לעיבוד חקלאי). כן הושמטו מהמיפוי הראשוני כל ה[[שטח בנוי|שטחים הבנויים]] בארץ ישראל, בכפרים ובערים. שטחים אלו כוסו במיפוי זול יותר, אך מדויק פחות. סקר ראשוני מצא כי הקרקעות החקלאיות בארץ ישראל מתחלקות לכ־10% של שטחי [[שלחין]], בדרך כלל חלקות קטנות ומתוחמות ('חואכיר'), כ־45% קרקעות [[חקלאות בעל|בעל]] בבעלות בלעדית של אדם אחד ('מפרוז'), רובם לא מתוחמות בצורה מספקת, וכ־45% קרקעות בעל בבעלות משותפת ('משעא'). שתיחומם היה לקוי ביותר. שיטת הבעלות המשותפת נבעה מההבדל בין איכותם של קרקעות חקלאיות שונות, והובילה לחלוקה מחדש של האדמות בכל שנתיים, דבר שמנע פיתוח חקלאי משמעותי באדמות אלו. הוחלט למקד את המאמץ הראשוני בהסדר הקרקעות שנמצאות בבעלות בלעדית. השיטה ששימשה ליצרת הקדסטר הייתה [[שיטת טורנס]], שעיקריה הם מיפוי ומדידה של כל החלקות לצורך רישום בפנקס המקרקעין (דבר שלא היה קיים עד אז), מדידיהמדידה כללית של כל שטחי המדינה, רישום זכויות בפנקס המקרקעין בדף מיוחד לכל חלקה (במקום רישום עסקאות לפי סדר כרונולוגי), וחלוקת הארץ לגושים מספריים (המייצגים שטח גאוגרפי נפרד) המחולקים לחלקות ממוספרות.