משכון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: סבור שמקום חוק המשכון בקישורים חיצוניים |
הערות שוליים עבור חוק המשכון והתקנות לרישום ועיון |
||
שורה 2:
'''משכון''' הוא מונח משפטי שפירושו [[נכס]] המשועבד כ[[ערובה]] ל[[חיוב]]. [[משכנתא]] היא מקרה פרטי של משכון, המתייחס לנכס [[מקרקעין]].
למילה "משכון" משמעות שקדמה לחקיקת [[חוק המשכון]], בשנת [[1967]]{{הערה|[[s:חוק המשכון|חוק המשכון]], ב[[ויקיטקסט|וויקיטקסט]] {{*}} {{חוק|2000427|החוק}}}}. בעבר יוחד המונח "משכון" לנכסים שנמסרו בפועל לידי מקבל המשכון למשמורת, כחפצים שנמסרו ל[[עבוט]], אך לאחר חקיקת החוק, הורחבה משמעות המושג.
==במדינת ישראל==
ב[[ישראל]] מסדירים את זכויות הצדדים להסדרי המישכון מספר חוקים ותקנות, ביניהם חוק המשכון, התשכ"ז - 1967, ותקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד - 1994{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/Units/RasutHataagidim/ChukimTakanot/PledgeRegulations.doc|באתר [[משרד המשפטים]]}}.
מכיוון שעל פי הדין הישראלי ברוב המקרים כוחו של המשכון יפה כלפי צד ג' רק אם נרשם כדין, הוקמה ב[[רשות התאגידים]] יחידת [[רשם המשכונות]] המפעילה [[מאגר מידע]] לגבי משכונות. רישום משכון ברשם המשכונות מבטיח כי כוחו יהיה יפה כלפי כל צד ג' שהוא.
שורה 10 ⟵ 11:
==לקריאה נוספת==
* [[יהושע ויסמן]], '''חוק המשכון, תשכ"ז - 1967''', סדרת "פירוש לחוקי החוזים" בעריכת [[גד טדסקי]], המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי על שם הארי סאקר, ירושלים, תשל"ה.
{{קצרמר|חוק ומשפט}}
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:אשראי]]
| |||