מקור שליטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Benyz~hewiki (שיחה | תרומות) |
Benyz~hewiki (שיחה | תרומות) |
||
שורה 59:
ואף מחקר נוסף, של ג'יימס וודרף הראה שאלה שהפסיקו לעשן בעקבות אזהרות של משרד הבריאות היו בעלי מיקום שליטה פנימי יותר מאשר אלה שהאמינו באותה מידה לאזהרות אך לא הפסיקו לעשן.
מחקר שבדי הראה שחברות בארגון עובדים וידע פוליטי כללי קשורים למיקום שליטיה פנימי.
== מצבי לחץ ==
מצבי לחץ - במחקרים העוסקים במיקום שליטה כמשתנה מתווך בין השפעה של מצבי לחץ לבין הסתגלות רגשית נרמז שמיקום שליטה פנימי עוזר בדרך כלל להסתגלות טובה יותר במצבי לחץ כאשר הם תופסים שיש לאדם אפשרות להשפיע על התוצאות. אבל בעלי מיקום שליטה חיצוני יסתגלו טוב יותר למצבי לחץ שבהם אין לאדם אפשרות להשפיע על התוצאות (תיאוריית התאמה בין אדם לסביבה). אם זאת כאשר מצבי הלחץ חמורים או אירעו לאחרונה ההבדל בין בעלי מיקום שליטה שונים יורד. רוב המחקרים הם מתאמים לכן קשה להקיש על סיבתיות.
מצבים של חוסר שליטה – תיאוריית חוסר האונים הנרכש של מרטין סליגמן שזו מונח שמקביל במידה מסוימת למונח חוסר שליטה. היא בודקת את השפעתה של חוסר השליטה במצבי לחץ על הסתגלות האדם בעתיד. גם בתיאוריה הזאת יש מימד של הכללה שבו האדם מכליל את תחושת חוסר השליטה שלו למצבים חדשים.
'''מדדי היציבות והכלליות''' קובעים מתי והיכן האדם יחוש שוב חוסר אונים. '''ממד המיקום''' (שמקביל בצורה מסוימת למדד מיקום השליטה של רוטר) קובע האם לתחושת חוסר האונים תתלווה גם פגיעה בתחושת הערך עצמי.
== ביקורת ==
לדעת מרש וריצ'רדס הבעיות שעלו מהשאלון מיקום השליטה של רוטר הם תוצאה של שתי הנחות יסוד בסיסיות שייתכן והן מוטעות הם:
ההנחה החד-ממדית האם קבוצת המיקום הפנימי וקבוצת המיקום החיצוני הם הומוגניות (אחידות) או שהן כוללות בתוכה תת-קבוצות נוספות שעשויות להסביר את התוצאות הנמוכות יחסית במבחני התיקוף (0.3) ובמתאם במהימנות כלי המדידה (0.4).
מרש וריצ'רדס טוענים שהחלוקה לחיצוני ופנימי היא גסה מידיי ורוטר מתעלם ממגוון הרחב של מצבי החיים השונים וניתן לחלק ל5 מצבי חיים לפחות:
(אמונה במזל,שליטה פוליטית, הצלחה באמצעות יזמה אישית,שליטה בין אישית במצבים חברתיים ושליטה במצבים לימודיים) דבר אשר ישפר את תוקף הניבוי של כלי המדידה.
ההנחה הדו קוטבית, כלומר האם מי שהמיקום הפנימי שלו גבוה אזי בהכרח המיקום החיצוני שלו נמוך?. אם אכן כך אז המתאם שהיה צריך להתקבל בין שני סולמות פנימי וחיצוני בעלי ציון נפרד, היה שלילי וגבוה. אך בפועל הסתבר שהמתאם שלילי נמוך מידיי (0.3-) לכן אין הצדקה לתבנית הבחירה הכפויה של רוטר. כלומר שהיו נבדקים שקיבלו ציונים גבוהים או נמוכים בשני הסולמות גם יחד.
כוונתו של רוטר הייתה שמיקום שליטה פנימי פירושה תחושת שליטה. ואילו מיקום שליטה חיצוני פירושו חוסר שליטה.
אך ישנם גורמי שליטה פנימיים שלאדם אין שליטה עליהם (למשל, אינטליגנציה) ופה גם נמצאת הבעיה העיקרית של המושג מיקום שליטה העירוב בין גורמי שליטה פנימיים שיש לו שליטה עליהם לבין גורמי שליטה שאין לו שליטה עליהם. בעצם מדובר בשני מונחים - מיקום ושליטה וזו גם הסיבה העיקרית שכושר הניבוי שלה נמוך יחסית.
השאלון של רוטר נותן העדפה ברורה להימנעות מחיזוקים שליליים (כמו כשלונות ואסונות) בעוד הוא מתעלם מחתירה לחיזוקים חיוביים (כמו הצלחות). ולכן השאלון יותר מתקשה לנבא שליטה בחיזוקים חיוביים.
השאלון של מיקום שליטה של רוטר מבוסס על '''ציפיות מוכללות'''. אך זנח את ערך החיזוק כפי שנאמר שהוא אחד משני גורמי ההתנהגות. חקירה בתחום זה הייתה משפרת את יכולת הניבוי.לציפיות מוכללות יש בעיקר השפעה כאשר המצב חדש ולא מוכר. לכן אין לייחס להם חשיבות רבה בניבוי מצבים מוכרים שלגביהם יש השפעה של ציפיות ספציפיות.
השאלון של רוטר ובכלל כל המחקר המוקדם לגבי מיקום שליטה נתן העדפה ברורה למיקום שליטה פנימי והניח שזוהי הדרך המועדפת ואילו מיקום שליטה חיצוני הוא פחות טוב. מה שלא בהכרח נכון. דבר שיצר בלבול עצום בחלק גדול מהתהליך בעיקר בנושא של התפתחות'''.'''
==ראו גם==
| |||