בוזוקי – הבדלי גרסאות

בבוזוקי היווני המסורתי יש שלושה זוגות [[מיתר (כלי מיתר)|מיתרים]]. בשנת [[1955]] החלו לייצר בוזוקי שבו ארבעה זוגות מיתרים, האחראי לכך היה נגן הבוזוקי הידוע, [[מנוליס חיוטיס]]. שינוי זה הפך את הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו אקורדים כמו בגיטרה, ונגינת קטעים מלודיים בווירטואוזיות רבה. ביוון יש עדיין נגני בוזוקי רבים שמשמרים את הנגינה בבוזוקי שבו שלושה מיתרים ובכך שומרים את המסורת של מוזיקת ה[[רמבטיקו]]. חלק מנגני המוזיקה הים-תיכונית מוסיפים לצוואר הבוזוקי שריג ביניים צף (לא מקובע לצוואר), בדומה לאופן שבו נעשה הדבר על גיטרה חשמלית. השריג הצף מאפשר לנגן גם רבעי טונים, בדומה לעוד ולבגלמה הטורקית ובניגוד לשריגים הרגילים של הבוזוקי, שמאפשרים לנגן רק חצאי טונים.

 

 

 

== לקריאה נוספת ==