תומאס קלסטיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: כתבה בווינט |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ווינה |
||
שורה 41:
'''תומאס קלסטיל''' (ב[[גרמנית]]: '''Thomas Klestil''';{{כ}} [[4 בנובמבר]] [[1932]] – [[6 ביולי]] [[2004]]) היה [[פוליטיקאי]] ו[[דיפלומט]] [[אוסטריה|אוסטרי]]. ב-[[1992]] הוא נבחר לכהונת [[נשיא אוסטריה]] העשירי ונבחר לתקופת כהונה נוספת ב-[[1998]]. תקופת כהונתו השנייה הייתה אמורה להסתיים ב-[[8 ביולי]] [[2004]], אך הוא מת יומיים לפני כן.
==לפני הנשיאות==
תומאס קלסטיל נולד ב[[
==נשיא==
לאחר שהוצגה מועמדותו לתפקיד הנשיא על ידי [[מפלגת העם האוסטרית]], החליף קלסטיל את [[קורט ולדהיים]] בתפקידו ב-[[8 ביולי]] [[1992]]. עם זאת, ההתנכרות בין קלסטיל לבין מפלגתו במהלך תקופת כהונתו הייתה כה בולטת, עד כי הייתה יריבות גלויה בין ה[[קנצלר אוסטריה|קנצלר]] [[וולפגנג שיסל]] לבין קלסטיל, כאשר ב-[[2000]] הושבעה ממשלתו החדשה של שיסל בהשתתפותה של מפלגתו של [[ירג היידר]], [[מפלגת החירות האוסטרית]]. קלסטיל, שבמהלך מסע הבחירות שלו הצהיר שהוא יהיה נשיא "אקטיבי", מתח ביקורת שוב ושוב על ממשלת אוסטריה ובראיון שהעניק ב-[[2003]] לעיתון [[שווייץ|שווייצרי]], הוא הצהיר שמבחינה תאורטית, בסמכותו לפזר את הממשלה בכל עת שהוא ימצא לנכון לעשות כן. למעשה [[חוקת אוסטריה]] מעניקה סמכויות מרחיקות לכת כאלו לנשיא, אך בסמכויות אלו לא נעשה כל שימוש על ידי קודמיו של קלסטיל.
===התמיכה בקריית מטרסדורף===
קלסטיל העניק את תמיכתו לפיתוחה של השכונה ה[[יהדות חרדית|חרדית]], [[קריית מטרסדורף]], שליד [[ירושלים]], אשר נוסדה ב-[[1959]] על ידי [[שמואל ארנפלד (הנכד)|שמואל ארנפלד]] לזכרן של [[שבע קהילות|שבע הקהילות]] של [[בורגנלנד]], שנכחדו ב[[השואה|שואה]] ושמטרסדורף הייתה אחת מהן. בנו של הרב ארנפלד, הרב [[עקיבא ארנפלד]], שהיה נשיא השכונה, יצר קשרים הדוקים עם ממשלת אוסטריה כדי לקבל מימון לכמה מוסדות בשכונה, כולל גן ילדים ו[[בית אבות|בית האבות]] "נווה שמחה". במהלך ביקורו של קלסטיל ב[[ישראל]] בשנת [[1994]], הוא ערך סיור בקריית מטרסדורף. בעקבות ביקור זה הוא אירח את הרב ארנפלד בקבלת פנים רשמית בארמון הופבורג
==חייו האישיים==
לקלסטיל, שלושה ילדים בוגרים מנישואיו לאשתו הראשונה, אדית, שממנה הוא התגרש זמן קצר לאחר היבחרו לנשיאות. ב-[[1992]] הוא נשא לאישה את חברתו לעבודה, מרגוט לפלר.
|