ריפוי בעיסוק – הבדלי גרסאות

* '''[[ריפוי בעיסוק בתחום בריאות הנפש]]''' - עוסק בהערכת היכולת התפקודית של מטופלים עם פגיעות נפשיות שונות ובטיפול מתוך מטרה להשיג עצמאות תפקודית בתחומי החיים השונים. מבחינה טיפולית, תפקידו העיקרי של מקצוע הריפוי בעיסוק בבתי החולים הפסיכיאטריים  הינו מתן סיוע לאנשים בזיהוי הגורמים המפריעים ליכולתם לקחת חלק בעיסוקים משמעותיים, לסייע במציאת פתרונות מותאמים אישית ולהמליץ על תמיכה סביבתית לאחר השחרור תוך מתן מידע על שירותים ומשאבים הזמינים בקהילה. תרומתו הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק במהלך אשפוז הינה מתן התערבות ממוקדת בעיסוקים והמשלבת גישות קוגניטיביות במטרה לקדם השתתפות במגוון רחב של עיסוקים ובכך לקדם בריאות והחלמה.כיוון שבאשפוז תקופת השהות של המטופל הינה מוגבלת, ההערכה והטיפול מתרחשים במקביל ולרוב במסגרת קבוצתית.  הקבוצה מאפשרת להעביר מידע ולנהל  דיון מובנה בין המשתתפים ובכך לעזור להם ליישם מידע וללמוד זה מזה. בנוסף, כחלק מתפיסת השיקום והחלמה בבריאות הנפש, מרפאים בעיסוק מהווים כיום חלק בלתי נפרד ממערך בריאות הנפש והם מוגדרים על פי תקנות ונוהלי חוק השיקום (התש"ס, 2000) בכל מגוון תחומי השטח: דיור, תעסוקה, ליווי משפחות ופנאי. כמו כן במגוון תפקידים הכוללים גם ניהול, הדרכה ופיקוח .