פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 422 בתים ,  לפני 3 שנים
הרחבה
 
משתאות מתוארים ב[[תנ"ך]] בעלילות הנפרשות מ[[תקופת האבות]] עד [[תקופת בית שני]]. [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] ערך משתה לאורחיו ה[[מלאך|מלאכים]] ([[בראשית]], י"ט, ג'). [[אברהם]] ערך משתה לרגל גמילתו של [[יצחק]] (בראשית, כ"א, ח'). יצחק ערך משתה ל[[אבימלך מלך גרר]] (בראשית, כ"ו, ל'). [[לבן]] ערך משתה לרגל חתונת בתו [[לאה]] עם [[יעקב]] (בראשית, כ,ט, כ"ב). אשתו של [[שמשון]] הציקה לו במשך שבעת ימי המשתה כדי שיגלה לה את פתרון חידתו לאורחיו הפלישתים ([[ספר שופטים]], י"ד, י"ז). [[נבל הכרמלי]] היה בעיצומו של משתה כאשר חזרה אשתו [[אביגיל]] לביתם לאחר תחינתה ל[[דוד]] ([[שמואל א']], כ"ה, ל"ו). דוד ערך משתה ל[[אבנר בן נר]] לאחר שאבנר העביר את תמיכתו משאול אל דוד ([[שמואל ב']], ג', כ'). [[שלמה]] ערך משתה בעקבות הבטחות אלוהים שנגלו בחלומו ([[מלכים א']], ג', ט"ו). בני [[איוב]] ערכו משתה עם אחיותיהם ([[איוב]], א',ד'). [[מגילת אסתר]] נפתחת עם משתאות המלך [[אחשוורוש]] (אסתר, א', ג; אסתר, ב', י"ח) ומסתיימת עם ימי המשתה בחג [[פורים]] שקבעו היהודים לזכר גאולתם (אסתר, ח', י,ז). ב[[משתה בלשצר]] מבשר [[דניאל]] ל[[בלשצר]] מלך [[בבל]] על מפלתו הקרבה (דניאל, ה').
 
בשפה ה[[עברית]] מספר [[ניב (ביטוי)|ניבים]] שמקורם בתנ"ך או ב[[תלמוד]] ונגזרו ממנהגי משתאות וייצור וצריכת היין , כגון: "כיד המלך", "שוקט על שמריו", "חומץ בן יין", "פתח בכד וסיים בחבית" {{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|ניבים ממשתה היין|2014/04/01}}}}.
 
[[יוספוס פלביוס]] מתאר בספרו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] בפרוטרוט את ארמון [[הורדוס]] בירושלים ומציין בין השאר כי היו בו "אולמות משתה עצומים". ממצאים ארכאולוגיים תומכים בחלק מהפרטים בתיאוריו{{הערה|{{הארץ|דליה שחורי|הארמון חולק לאולמות משתה עצומים... נפלאות היו התקרות|1.753157}}}}.
 
בבתיהם של עשירי יוון ורומא נערכו המשתאות בחדר אוכל רשמי שנקרא "טריקליניום", [[הלחם]] של מילים יווניות שניתן לתרגמו כ"שלוש ספות", הנגזר מעיצוב החדר: לאורך שלושה קירות ניצבו ספות, שעל כל אחת מהן יכלו להתרווח שלושה סועדים בתנוחת רכינה שמאלה. בין הספות הוצבו שולחנות קטנים. המילה העברית "טרקלין" אומצה על ידי [[חז"ל]] ממקור זה לתיאור חדר אירוח מפואר. היהודים בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] אימצו אופן ישיבה זה עבור סעודות חגיגיות{{הערה|צבי פלג, [http://cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/00fc019a-3ba9-4a64-b4df-223fc54c9d57/34107/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%94.pdf הישיבה, ההסבה והריהוט ששימש בסעודה בתקופת המשנה והתלמוד], באתר [[משרד החינוך]]}}. מנהג זה משוקע במצוות ההסבה ב[[ליל הסדר#מצוות הסבה|ליל הסדר]], כאשר אכילה בהסבה מסמלת את היות החוגגים בני חורין, בקיימם מנהג אשר עבדים לא יכלו לקיים.
 
הטקסט "ארוחה בביתו של טרימלכיו" מתוך [[סטיריקון (ספר)|סטיריקון]] מ[[המאה ה-1 לספירה]], המיוחס ל[[פטרוניוס]], מתאר בהרחבה משתה מוגזם ואף גרוטסקי בביתו של טרימלכיו, עבד משוחרר שמפגין כך את עושרו המופרז{{הערה|* [[פטרוניוס]], '''סטיריקון: ארוחה בביתו של טרימלכיו.''' תרגם: רועי אוניקובסקי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=958767 חלק א], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=966152 חלק ב], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=968769 חלק ג], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=971487 חלק ד], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=973888 חלק ה], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=979033 חלק ו], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=981767 חלק ז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=984048 חלק ח], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=986345 חלק ט], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=988354 חלק י], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=990542 חלק יא], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=992259 חלק יב], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=994439 חלק יג], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=998880 חלק יד], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1003083&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק טו], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1007469&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק טז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014082&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק יז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1022623&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק יח], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1039350&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק יט], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1043700&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק כ], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1059962&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק כא]. פורסם לראשונה במוסף תרבות וספרות של ''הארץ''.}}.