עץבעיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''עץבעיר''' הוא שם משותף של מספר קהילות עירוניות בישראל, המקיימות אורח חיים סביבתנות..." |
הרחבה |
||
שורה 1:
'''עץבעיר''' הוא שם משותף של מספר קהילות [[עיר]]וניות ב[[ישראל]], המקיימות אורח חיים [[סביבתנות|ידידותי לסביבה]]. הקהילות בנויות במתכונת של [[עסק חברתי]], שמטרתו היא לקדם [[פרמקלצ'ר]] עירוני, [[חיים פשוטים|פשטות מרצון]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פיתוח בר-קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[כלכלה דמוקרטית]], ועוד.
==רקע==
שורה 8:
==מאפיינים וטכניקות==
* פעילי קהילות עץבעיר הם [[טבעונות|טבעונים]], ומתנגדים, במידה שונה של אדיקות (בהתאם לפעיל, להרגליו ולטעמו), לשימוש במוצרים [[תעשיה|תעשייתיים]], מוצרים שפיתוחם או ייצורם גורם לפגיעה בסביבה או לסבל ל[[בעלי חיים]].
* פעילים אחדים בתנועה מתגוררים באופן קבוע ב[[קומונה]], ומקיימים אורח חיים טבעוני ואקולוגי. בנוסף לטבעונות, אורח חיים זה כולל: [[
* קומפוסט ([[דשונת]]): ככל שניתן, פסולת אורגנית מכל סוג (מזון, צמחי-נוי, הפרשות אדם ועוד) מועברת ליצירת קומפוסט. בנוסף להימנעות משינוע של חומר שיכול להועיל לגידול צמחים, אל ה[[מטמנה]] (תהליך שבעצמו מערב [[כימיקל]]ים מזהמים, ויש לו תוצרים מזיקים כמו גז [[מתאן]]) – יש ביצירת הקומפוסט מרכיב של שינוי תודעה: ה"פסולת" וה"זבל" הופכים מדבר רע שיש להיפטר ממנו – למשאב, שאפשר לנצלו לטובת האדם והסביבה. בכל קהילה בונים ערימות קומפוסט, לשם מפנים את כל הפסולת האורגנית שנוצרת בבית. בחלק מערימות הקומפוסט משתמשים ב[[איסניה פטידה|תולעים אדומות]], המייעלות את פעולת הפירוק.
* "[[בנייה באדמה|בניה בבוץ]]": ככל שניתן, בעבודות שיפוץ ובנייה ביתיות נעשה שימוש ב[[טיח]] על בסיס [[חרסית]] ו[[חול]], במקום בחומרים הנפוצים שיש בהם מרכיבים תעשייתיים ו[[זיהום הסביבה|מזהמים]].
שורה 18:
* מגוון של פעילויות בקהילה: "מסיבות קומפוסט" הכוללות הקמה של ארגז קומפוסט, פינות יצירה והצגות; [[קבלת שבת]] אקולוגית; ארוחה טבעונית-שיתופית למבקרים, בכל יום רביעי; ליקוט של צמחים שימושיים המצויים בעיר: פירות [[פיקוס השדרות|פיקוס]], [[חלמית]] (חובייזה), ענבים, [[עשבי תיבול]] ועוד.
* ב[[אתר אינטרנט|אתר]] הקהילה מתקיימים [[פורום (אינטרנט)|פורומים]], המלצות על בתי [[עסק]] ידידותיים לסביבה (אורגניים, מקומיים, ממחזרים), על [[עסק חברתי|עסקים חברתיים]], ועל [[חקלאות אורגנית|חקלאים אורגניים]] בישראל; פינת "יוצאים מה[[סופרמרקט|סופר]]": סקירה על מוצר מדף פופולרי אחד בכל שבוע, שניתן למצוא לו תחליף בריא; [[מתכון|מתכונים]] למאכלים שכל המרכיבים בהם אורגניים, או ממקור שאינו תעשייתי.
* ניהול [[גינה קהילתית|גינות קהילתיות]]: גינות המתוחזקות בידי הקהילה שבקרבתן נמצאות, בין היתר, בבי"ס [[תל נורדאו]], ב[[מעוז אביב]], וברחוב הרב קוק – הגינה הקהילתית היחידה ב[[דרום תל אביב]].
* מתוך מודעות לכוחן של המילים בתקשורת, חברי הקהילה יוצרים שפה שמסייעת בהעברת המסרים. פעילות אינדיווידואלית מכונה '''ענף''' בעץ; חדר הכנת האוכל מכונה '''מיטפח''' - [[הלחם]] של מטבח ופח; אורחים ששוהים בבית לעזרה נקראים '''מתלמדים'''; הפעילים עושים גם שימוש רב בשפה מגדרית מעורבת, למניעת אפלייה.
שורה 24:
"קהילת העץ" כפי שהיא מכונה בפי חבריה מוגדרת כבנויה ממעגלים, שבמרכזם ה[[קומונה]] ובה הפעילים הקבועים, ומסביבה מעגלים של פעילים בעצימות נמוכה יותר. ב[[תל אביב]] נמצאת קומונה ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]], בה מתגוררים באופן קבוע בין 5 ל-8 דיירות ודיירים. בתים אקולוגיים אחרים, על בסיס פחות קבוע נמצאים במקומות אחרים בעיר. במעגל השני נמצאים "החברים של העץ", שהם פעילים המשתתפים בתרומה כספית קבועה, אך סכום התרומה נתון לשינוי בהתאם ליכולת התורם. הסיוע לקהילה נקרא "איכותי" ולא "כמותי". ב"תמורה" לסיוע הכספי (או האחר), זוכים החברים ל"תמורה" (או בלשון הקהילה: '''תשורה''') של אירוח, עצה, שימוש בדירה לצרכים חברתיים או הסברה, ועוד.
קהילות אחרות של עץבעיר קיימות ב[[חיפה]], וב[[ירושלים]] - "אקו-בית" ב[[עין כרם]]; בית
==לקריאה נוספת==
* [[תכנון רגיש למים]]
* [[שימוש חוזר]]
* [[כלכלה אקולוגית]]
==קישורים חיצוניים==
שורה 30 ⟵ 35:
* [https://www.facebook.com/Citytree/ קבוצת הפייסבוק] של עץבעיר
* [http://www.thebranch.co.il/ אתר הענף הכלכלי] של עץבעיר
* {{יוטיוב|שם=להפסיק לקנות ולהתחיל לחיות את החלום|v=vZlXDHuqPcM}}, הרצאה של תמי צרי על עץבעיר, בכנס "פתרונות", ספטמבר 2012.
* אשר קשר, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4772264,00.html קהילת "עץבעיר": לא מולידים ילדים; "לא אקולוגי"], באתר mynet, מ-1 במרץ 2016
| |||