חוק העונשין – הבדלי גרסאות

עם הקמת מדינת ישראל נוצרהנשאר המשכיותככלל שלעל החוקכנו המשפט שהיה קיים ערב הקמת המדינה ועל כן פקודת החוק הפלילי נותרה בתוקף. במהלך השנים מאז הקמת המדינה נעשו תיקונים לא מעטים, ורובםבעיקר לאעל נעשוידי בחלקחקיקת הכלליחוקים אלאחדשים בחלקשקבעו הספציפיעבירות שלבתחומים פקודתמסויימים החוקבמקום הפלילי,העבירות בחלקשבפקודה הכלליוכן הוחלףהחלפת פרק ה[[ענישה]], ולפעמיםשבפקודה בוטלובחוק עונשיםחדש מסוימיםשל והוספודרכי עונשים חדשיםענישה.

בשנת [[1977]] לקחהשולבו [[ועדתהחוקים חוקההשונים חוקעם ומשפט]]נוסח עברי של [[הכנסת]] את פקודת החוק הפלילי, ביצעהתוך [[קודיפיקציה]] של דיני העונשין, שילבה בה את כל התיקונים לחוק העונשין, ויצרהוהתגבשו אתליצירת '''חוק העונשין, התשל"ז-1977''', שהוא [[נוסח חדש]] ו[[נוסח משולב]] של החקיקה שקדמה לו.

חוק העונשין ממשיך לעבור שינויים רבים, הן מפאת היקפו והן מפאת רגישות הנושאים שהוא עוסק בהם. בשנתרוב [[1994]]התיקונים נחקקהם בכנסתבעבירות תיקוןהספציפיות. 39עם ונכנסזאת לתוקףמדי בשנתפעם 1995,מתוקן שהואהחלק הכללי של החוק באופן מהותי המשפיע על כלל דיני העונשין. התיקון המרכזי לחוק,ביותר היותשנעשה שהחליףבחוק אתהיה כלתיקון החלק39 הכללישנחקק (סעיפיםבכנסת 1ב-34 לחוק[[1994]] בוטלוונכנס לתוקף בשנת 1995, ובמקומםשבו נכנסוהוחלף החלק הכללי של החוק (סעיפים חדשים34-1) בחלק כללי חדש. אחת התכליות העיקריות של תיקון 39 הייתה בהעברת המשפט הישראלי לשיטה ה[[דאונטולוגיה|דאונטולוגית]] וצמצום הנוכחות של התפיסה ה[[תועלתנות|תועלתנית]] שרווחה ערב התיקון, כחלק מההשפעה האנגלית על מערכת המשפט בישראל. כיוםבקביעת ישנוסח לחוקהחוק למעלההשתתפו ממאהגם תיקוניםמומחים שונים.מן רובהאקדמיה, התיקוניםובהם הם בעבירות[[שניאור הספציפיותזלמן פלר]] ו[[מרדכי קרמניצר]].