וילי הניג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בשלני (שיחה | תרומות)
בשלני (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Willi Hennig2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|וילי הניג]]
'''אמיל האנס וילי הניג''' ([[גרמנית]]: Emil Hans Willi Hennig;{{כ}} [[20 באפריל]] [[1913]] - [[5 בנובמבר]] [[1976]]) הוא [[ביולוג]] [[גרמני]] שתרםשעסק ב[[סיסטמטיקה]]-[[פילוגנטיקה|פילוגנטית]] ותרם רבות ליצירה והפיתוח של ה התאוריה של ה[[קלדיסטיקה|קלדיסטיקה]] [[סיסטמטיקה]]-[[פילוגנטיקה|פילוגנטית]] . בנוסף תרם לפתוח ה[[עץ פילוגנטי|עצים הפילוגנטיים]], גרף עץ המייצג את היחסים ההיסטוריים-אבולוציונים המשוערים בין מינים ביולוגים שונים על סמך דמיון גנטי או מורפולוגי ביניהם, כמו שהם נראים כיום. כ[[טקסונום]], התמחה הניג ב[[זבובאים]].
 
==ילדותו ונעוריו==
וילי הניג נולד בכפר דירנרסדורף (Dürrhennersdorf) ב[[לאוזיץ עילית]]<!-- לא ברור איך מקובל לקרוא לחבל הארץ בעברית --> (Oberlausitz) שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. אמו, מריה אמה, עבדה כעוזרת בית ולאחר מכן עבדה במפעל. אביו, קארל אמסט אמיל הניג עבד ברכבת. להניג היו שני אחים, [[פריץ רודולף הניג|פריץ רודולף]] שהפך ל[[שר]], וקארל הרברט, שהוגדר כנעדר מאז [[הקרב בלנינגרד]] ב-[[1943]]. הניג למד ב[[גימנסיה]] הריאלית בקלוטשה (Klotzsche) שליד [[דרזדן]], ושם נפגש עם מ. רוסט, שהתעניין ב[[חרק]]ים. רוסט הפגיש את הניג הצעיר עם [[וילהלם מייסה]], שהיה מדען במוזיאון הזואולוגי בדרזדן. ב-[[1930]] קפץ הניג כיתה וסיים את לימודיו ב-[[26 בדצמבר]] [[1932]]. ב-[[1931]] הכין, במסגרת לימודיו בבית הספר, עבודה על מקום הסיסטמטיקה בזואולוגיה. העבודה פורסמה לאחר מותו ב-[[1978]] והיא מדגימה את גישתו השיטתית לנושא. חוץ מלימודיו, התנדב הניג במוזיאון הזואולוגיה וכן שיתף פעולה עם מייסה לגבי הסיסטמטיקה והביוגאוגרפיה של "נחשים מעופפים" מסוג [[דנדרלפיס]] (''Dendrelaphis''), שעליהם כתב את המאמר הראשון שפרסם.
 
==בצבא==