אשר הניא – הבדלי גרסאות

הפיסקה האחרונה אינה קשורה כלל לפיוט, והיא נוספה כחובת אמירה בימי הפורים על פי [[מסכת סופרים]] וה[[תלמוד ירושלמי]]. בתלמוד ירושלמי ({{ירושלמי|מגילה|ג|ז|}}) נאמר:"רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב"{{הערה|וכן ב[[מדרש רבה]]: רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב. אמר רבי פנחס חרבונה זכור לטוב. וכן ב[[מדרש שמואל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33213&st=&pgnum=40 פרשה א']. היברובוקס.}}, ובמסכת סופרים ({{ויקיטקסט|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יד|פרק יד הלכה ו}}):"...ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב". גם ב[[תלמוד בבלי]] נרמזת חובת אמירה זו, באימרתו של רבא ({{בבלי|מגילה|ז|ב}}) "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", וה[[תוספות]] ו[[הרא"ש]]{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.97 מגילה א, ח].}} ציינו לדברי הירושלמי. וכך נפסק ב[[ארבעה טורים|טור]]{{הערה|{{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרצ}}.}} וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרצ טז}}.}}.