הגולם (מחזה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי |
מ תקלדה, , קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
המחזה "הגולם" נכתב בשנת 1920 בהשראת [[מהפכת אוקטובר]]. לֵיוִיק שאל מ[[המיתולוגיה היהודית]] את דמות [[הגולם מפראג]] והפך אותו לסמל הכוח הפיזי שנוצר בטרם עת כדי להביא גאולה לעולם. "הגולם" תורגם לשפות רבות והיה לחלק חשוב של התיאטרון היידי. בעברית הוא היה חלק מ[[טרילוגיה|טרילוגית]] מחזות המכונה "חזיוני גאולה" והם: "הגולם", "חלום הגולם" ו"כבלי משיח". הסיפור על "הגולם", האדם המלאכותי הנברא מעפר באמצעות השם המפורש, מופיע כבר באגדה התלמודית; לייוויק השתמש בגרסה מאוחרת של הסיפור, המייחסת את בריאת הגולם ל[[מהר"ל מפראג]].
לֵיוִיק מספר על הרקע לכתיבת המחזה:
{{ציטוט|תוכן="את המחזה 'כבלי משיח' כתבתי בשנות 1908-1907, כשהייתי חבוש ב[[בית אסורים|בית-האסורים]] ב[[מינסק]], כ[[אסיר פוליטי]], וחיכיתי למשפט. שם, בכלא, עלה גם על דעתי לכתוב יצירה על הגולם, אולם אז, בהיותי בן תשע עשרה, לא הייתי בטוח ביכולתי להגשים את שאיפתי. דמות הגולם נלוותה אלי מאז ימי הילדות מכוח המעשיות ששמעתי ב[[בית המדרש]] בשעת [[דמדומים|דמדומי-חמה]] בין [[תפילת מנחה|מנחה]] ל[[תפילת ערבית|מעריב]]. דמות זו נחרתה עוד יותר בדמיוני, דמיון העלם שבי, כאשר ראיתי פעם מבעד לחלון בן-אדם שעיר, כשהוא כלוא בחדר מאחורי סורגי-כלא, כמו בבית-סוהר. בחריפות יתירה
את המחזה 'הגולם' כתבתי כעשר שנים לאחר שחיברתי את 'כבלי משיח', כלומר בשנת 1920-1917, כבר ב[[ניו יורק]], בזמן שחזיונות הילדות והנוער על דמות הגולם עלו בי בבהירות יתירה וגם בזיקה עמוקה לחלומות-הגאולה היהודיים-המשיחיים לרגל [[מלחמת העולם הראשונה|מלחמת-העולם הראשונה]], עקב פרעות ומהפכות, על רקע כיסופי-הפדות בעולם של בן-האדם בעולם בכלל."
שורה 14:
==הגולם בתיאטרון המקצועי הישראלי==
1.
*יוצרים - תרגום : ב. כספי, בימוי : נ. וורושילוב, תפאורה ותלבושות : י. נובינסקי, מוזיקה : מ. מילנר.
*שחקנים - המהר"ל : שבתאי פרוטקין / [[ברוך צ'מרינסקי]] / [[שמעון פינקל]], הרבנית : נחמה ויניאר, דבורה : [[תמר רובינס]] / [[פאני לוביץ']], תנחום : רייקין בן-ארי / צבי בן-חיים, הגולם : [[אהרון מסקין]], אליהו הנביא : צ'צ'יק אפרתי, [[צבי פרידלנד]], המשיח : [[חנה רובינא]], תדאוש הכומר : [[יהושע ברטונוב]], הנזיר : אליהו ויניאר, החזן : יצחק גולנד. העניים : אברהם ברץ, ארי ורשבר, בנימין צמח, אביבה פדואית, אלישבע פקטורוביץ.
2. [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], הצגת בכורה: 14 בדצמבר 1989'''
*יוצרים – נוסח עברי : [[מאיר ויזלטיר]], בימוי : [[גדליה בסר]], תפאורה : אדריאן ווקס, תלבושות : [[עדנה סובול]], מוזיקה :
*שחקנים - המהר"ל : [[אבנר חזקיהו]], הגולם : [[יוסי פולק]], האדמוני/יצחק : [[רוברטו פולק]], הגבוה/יעקב : [[אבי טרמין]], דבויר'ל : רותי גולדברג, טדיאוש : [[יוסי גרבר]], הכומר : זארה וארתאניאן, תנחום : [[יוסי קאנץ]], השמש : אברהם פלטה, החולה : [[אברהם סלקטר]], העיוור : [[צביקה שוורצברג]]. רוחות, קבצנים, מתים, יהודי פראג : ענת אסולין, שירה גורן-חיטין, נעמה גפני, יוסי זבצקי, אילן יוסוב, אביטל לבני.
| |||