תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
 
המסיבה ממשיכה בלוית נגינתה של מרי ג'יין על ה[[פסנתר]]. האורחים רוקדים, ובמהלך הריקודים גבריאל וגברת איוורס רוקדים יחדיו. גברת איוורס הינה תומכת נלהבת של התרבות האירית, והיא מביכה את גבריאל כאשר היא מכנה אותו "בריטי מערבי" כתוצאה מכתיבתו לעיתון [[אנגלי]] שמרני.
גבריאל כופר באשמותמכחיש, אך גברת איוורס לא מוותרת ומתעמתת איתו בדבר חוסר התעניינותו בארצו שלו. גבריאל משיב לה שהוא כבר מאס ב[[אירלנד]]. לאחר הריקוד, גבריאל פורש לפינת החדר ומשתתף במספר שיחות חולין,. ברם, עימותוהעימות עם גברת איוורס עודועדיין מנקרמציק במחשבתולו.
 
מעט לפני ארוחת הערב, ג'וליה שרה שיר לאורחים. גברת איוורס עוזבת את המסיבה להפתעתן של מרי ג'יין וגרטה, ולרווחתו של גבריאל, משום שנפגעה מדבריו של גבריאל כלפיה, בלא ידיעתו. לבסוף, ארוחת הערב מוגשת, וגבריאל מתייצב בראש השולחן כדי לחתוךלפרוס ולחלק את האווז הצלוי. לאחר שכולם העמיסו בשר על צלחותיהם, הם מתחילים לאכול, וגבריאל נואם נאום [[מסורתי]] (שהתלבטשלגבי רבותתוכנו בדברהתלבט רבות תוכנו במשך כל המסיבה) בו הוא משבח את קייט, ג'וליה ומרי ג'יין בדברעל הכנסת האורחים הנדיבה שלהן. גבריאל מיחסמייחס את הכנסת האורחים למעלה אירית, ומציין שזו כבר לא זוכה להערכה לה היא ראויה בזמנים המודרניים. עם זאת, הוא מתעקש שאנשים לא צריכים לחיות על פי העבר והמתים, אלא לחיות בהווה עם החיים ובכך סותר את עצמו. עם סיומו של הנאום, פורצים האורחים במחיאות כפיים רמות על הנאום, ומרימים כוסית לכבוד מארחותיהם.
 
מאוחר יותר, האורחים מתחילים לעזוב, וגבריאל נזכר בסיפור על סוסו של סבו, שתמיד חג במעגל גם כאשר יצא מטחנת הרוח, בה עבד. לאחר שהוא מספר לאורחים את האנקדוטה המשעשעת, הוא שם לב שגרטה עומדת כמו מהופנטת לשמע שירתו של ברטל בטרקלין השר את ה[[בלדה]] "לורד גריגורי". כאשר הוא מסיים לשיר, וכל האורחים מתאספים בפתח לקראת עזיבה, גרטה נותרת עומדת במקומה בארשת פנים מהורהרת. גבריאל מתבונן בעניין רב במצב רוחה המסתורי של אשתו ורגשות אהבה כלפיה מציפים אותו.