רפובליקת פירנצה – הבדלי גרסאות

[[Fileקובץ:G. L. Gatteri, Il tumulto dei ciompi, Trieste, CMSA.jpg|thumbממוזער|מרד הצ'ומפי]]

עם מותו של ויסקונטי, חולקה ממלכתו בין יורשיו. אחד מהם, [[גבריאלה מריה ויסקונטי]], מכר את [[פיזה]] לפירנצה תמורת 200,000 פלורינים. עם זאת, בין אזרחי פיזה לאזרחי פירנצה שררה איבה מתמדת, ואזרחי פיזה לא התכוונו להסכים שפירנצה תשלוט בהם. צבא פירנצה בפיקודו של [[מסו דלי אלביצי]], הטיל מצור על פיזה, ולאחר קרב ארוך שלווה בזוועות רבות, נכנעה פיזה ב-[[9 באוקטובר]] [[1406]]. בשנת [[1422]] נחתם הסכם בין מילאנו לפירנצה, על פיו במקרה שתפרוץ מלחמה בין [[גנואה]] למילאנו, פירנצה תישאר ניטרליתנייטרלית. פירנצה אכן כיבדה את ההסכם, אולם מילאנו לא, ובמהלך המלחמה בין גנואה למילאנו כבשה מילאנו עיירת גבול שהייתה שייכת לפירנצה. בתגובה, הכריזה פירנצה (בתמיכת ונציה), מלחמה על מילאנו. בשנת [[1427]] אולצה מילאנו לחתום על חוזה שלום. עם זאת, המלחמה גבתה מפירנצה סכום עצום, 4,200,000 פלורינים. בלית ברירה בוצעה רפורמה כללית בשיטת המיסוי, במיסגרתה הוחלפה השיטה שגבתה מכל אזרח לפי רכושו, למעין [[מס הכנסה]].

[[Fileקובץ:Lorenzo de' Medici-ritratto.jpg|thumbממוזער|לורנצו דה מדיצ'י]]

פירנצה נשלטה בידי מועצה שנקראה [[סיניוריה]] (signoria), בסיניוריה היו תשעה גברים. ראש המועצה (gonfaloniere), נבחר בהגרלה למשך חודשיים. ראש המועצה היה חייב להיות מעל גיל שלושים, בעל אמצעים כלכליים כלשהם, ללא חובות או פשיטות רגל. כמו כן היה על המועמדים להיות מקובלים על כל ה[[גילדה|גילדיות]] הגרלה נקבעה מראש לעתים קרובות, ורארש המועצה היה לרוב בן לאחת ממשפחות האצולה העשירות. חברי הסיניוריה נפגשו מדי יום, ויכלו להגיש הצעות חוק לראש המועצה. ולעתים הוקמו מועצות מיוחדות למטרות שונות, מועצת מלחמה וכדו'וכדומה.

מבחינה מנהלית חולקה פירנצה לארבעה מחוזות, אשר חולקו לארבע נפות. המטרה העיקרית של חלוקה זו הייתה כדי להקל על גביית המיסיםהמסים וגיוס [[מיליציה|מיליציות]].