הבדלים בין גרסאות בדף "עיירתי בלז"

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
'''עיירתי בֶּלז''' (במקור ב[[יידיש]]: '''מיַין שטעטעלע בעלז'''; בתרגום ה[[פולנית|פולני]]: '''Miasteczko Bełz''') הוא [[פזמון]] [[יידיש|יידי]] מפורסם מ[[שנות ה-30]] המבטא יחס [[נוסטלגיה|נוסטלגי]] לחיים ה[[יהדות בסרביה|יהודיים]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[בלץ]] (באלטי) שב[[בסרביה]] (לעתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה [[בלז]] שב[[אוקראינה]]) בצורת [[געגועים]] כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.
הוא נכתב על ידי [[יעקב ג'ייקובס]] {{אנ|Jacob Jacobs (theater)}} והולחן על ידי [[אלכסנדר אולשנצקי|אלכסנדר אוֹלשָנֶצקי]] {{אנ|Alexander Olshanetsky}} עבור ה[[אופרטה]] "דאָס ליד פון דער געטאָ" ('שירו של הגטו'), שהוצגה ב-[[1932]] ב[[תיאטרון יידיש|תיאטרון]] ב{{ה|שדרה השנייה}} ב[[מנהטן]] ש[[ניו יורק]]. הוא חובר כמחווה לזמרת [[איזה קרמר]], ילידת העיירה, שהייתה הראשונה שביצעה אותו. הפזמון היה [[להיט]] גדול בשעתו, במקור היידי וכן בתרגום ל[[פולנית]] ([[1935]]). הוא נחשב ל"[[מוזיקה עממית|שיר עממי]]" יהודי,{{הערה|ראו לדוגמה: [[אהרן כהן (מפ"ם)|אהרן כהן]], '''עם אמבולנסים לטהרן: רפורטז'''', מרחביה: [[ספריית פועלים]], 1943, עמ' 13 (נדפס שוב בתוך: {{HebrewBooks|[[אהרן כהן (מפ"ם)|אהרן כהן]]|"סדר" בבגדד|34305|בתוך: [[י. ל. ברוך]] (אסף), [[יום-טוב לוינסקי]] (השלים וערך), '''ספר המועדים''', כרך ב: פסח, תל אביב: אגודת [[עונג שבת (אגודה)|עונג שבת]] על ידי [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תש"ח, עמ' 440|עמוד=449}}); [[דב שילנסקי]], '''חשכה לאור היום: מאבקו של צעיר ציוני בליטא ובמחנות''', ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2006, עמ' 429; [[יצחק ידידיה פרנקל]], [[חיים מנחם בסוק]], בנימין שצ'רנסקי, '''מעמק הבכא: רשמי סיור בפולין החרבה שלאחר השואה'''; ערך [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], עמ' 96.}} ולמילותיו כמה גרסאות. הפזמון היה לשיר עיירה קלאסי, המבטא את הגעגועים לא רק לבלץלבלז אלא לַ[[שטעטל]] (העיירה היהודית) ואף לחיים היהודיים ב[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] באופן כללי.{{הערה|ראו: {{דבר|י. מ. ניימן|זיגמונט טורקוב במונודרמה "לחיים חדשים"|1952/02/22|01700|טור 1}}; ח. זשולטעק, "זכרונות", בתוך: יעקב עדיני (עורך), '''ביחאוה: ספר זיכרון''', תל אביב: ארגון יוצאי ביחאוה בישראל, תשכ"ט, עמ' 467 ({{ספרי יזכור||ביחאוה|1855}}, תמונה 473); [[ישראל אלדד|ישראל שייב (אלדד)]], "בין בלז לוולקוביסק", בתוך: '''וולקוביסק: סיפורה של קהילה יהודית-ציונית''', תל אביב, 1988, עמ' 38.}}
 
==תוכן==