פרשת דניאל פינטו – הבדלי גרסאות

ראשית הפרשה באירוע שהתרחש ב[[מבצע ליטני]] ב[[לבנון]]. במהלך המבצע השתלט [[גדוד 202|גדוד הצנחנים 202]] על הכפר עין-בעל. [[מפקד מחלקה]] בגדוד, דניאל פינטו שמו, ושניים מחייליו חקרו במכות וחנקו למוות ארבעה כפריים לבנוניים שזיהו כמחבלים והשליך את גופותיהם ל[[באר מים]]. לאחר המבצע סיפר פינטו ל[[מ"פ|מפקד פלוגתו]], [[יואב הירש]], אודות האירוע. לאחר מספר ימים, כשנודע לו שאחד משותפיו של פינטו אמור לקבל אות הצטיינות, דיווח הירש על האירוע למפקדיו בחטיבה{{הערה|[[נחום ברנע]], "'''מסעותי עם פנקס'''", [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמודים 142-143.}}. . במקביל, במהלך סריקות שביצע [[גדוד 51]] בכפר עין-בעל גילו לוחמי הגדוד בבור המים שבלב הכפר שתי גופות כפותות באזיקים. [[מג"ד|מפקד הגדוד]], [[ציון זיו (זלוף)|ציון זיו]], שלח מכתב אודות הממצאים למפקדת חטיבת הצנחנים משום שידע כי גדוד 202 שהה בכפר בטרם פעלו בו חייליו{{הערה|1=[[אביחי בקר]], ‬[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4588252&postcount=16 מקולל], [[הארץ]], {{כ}} 03.12.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.

לאור ממצאי החקירה הועמד פינטו לדין. שופטי בית הדין הצבאי הרשיעו אותו בהריגה בשנת [[1979]]. הפרשה עוררה סערה ציבורית. בין אלו שטענו בזכות פינטו היו חברת הכנסת [[גאולה כהן]], שבנה [[צחי הנגבי|צחי]] שירת עם פינטו,וכן מצד האלוף [[דני מט]], שפינטו היה חתנו. הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]], ניצל את סמכותו כמפקד העליון של הצבא, להעניק חנינות לחיילים וקיצר את עונשו{{הערה|1=תום שגב, ‬[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4588257&postcount=17 היה מקרה, נגמר], [[הארץ]], {{כ}} 21.11.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.