חיים נחמן ביאליק – הבדלי גרסאות

לאורך השנים [[1915]]-[[1899]], ביאליק פרסם כ -20 שירים ב[[יידיש]] בכתבי עת שונים באימפריה הרוסית. שירים אלה נחשבים לעתים קרובות בין השירים הטובים ביותר בספרות היידיש המודרנית של אותה תקופה. לצד שירים ב[[יידיש]], אותם המשיך לכתוב, יצר ביאליק באותה תקופה שירי אהבה בעברית כמו "הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת"{{הערה|[[S:העיניים הרעבות|הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת]], ב{{ו|ויקיטקסט}}}}, "הַלַּיְלָה אָרַבְתִּי"{{הערה|[[S:הלילה ארבתי|הַלַּיְלָה אָרַבְתִּי]], ב{{ו|ויקיטקסט}}}},[[קומי צאי|קוּמִי צְאִי]] (אֲחוֹתִי כַלָּה)"{{הערה|[[S:קומי צאי|קוּמִי צְאִי]], ב{{ו|ויקיטקסט}}}}, "רַק קַו-שֶׁמֶשׁ אֶחָד"{{הערה|[[S:רק קו שמש אחד|רַק קַו-שֶׁמֶשׁ אֶחָד]], ב{{ו|ויקיטקסט}}}} ו"[[הכניסיני תחת כנפך|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ]]".

 

 

{{ציטוט|תוכן= זַךְ הָיִיתִי, לֹא-דָלַח הַסַּעַר רִגְשׁוֹתַי הַזַּכִּים{{ש}}עדַ שֶׁבָּאת, יְפֵה-פִיָּה, וּבְרוּחֵךְ נָשַׁפְתְּ וְנִדְלַחְתִּי.{{ש}}וַאֲנִי, נַעַר פֹּתֶה, לְרַגְלַיִךְ בְּלִי-חֶמְלָה הִשְׁלַכְתִּי {{ש}}תֹּם לְבָבִי, בֹּר רוּחִי, כָּל-פִּרְחֵי נְעוּרַי הָרַכִּים. {{ש}} |מקור='''הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת''', תרס"א}}

====בארץ ישראל====

[[קובץ:BialikHouseview.JPG|ממוזער|250px|שמאל|[[בית ביאליק]], בתכנון האדריכל [[יוסף מינור]] ברחוב ביאליק 22 בתל אביב]]

ב-[[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה ביאליק]] ל[[ארץ ישראל]], ועבר להתגורר ב[[בית ביאליק|בית]] שנבנה עבורו ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. ביאליק ו[[מאניה ביאליק|אשתו]], שהיו חשוכי ילדים, אמצו [[כלב]], לו קראו "קאפי", אשר אף זכה להיות מונצח ביצירה של [[נחום גוטמן]]{{הערה|יעקב בר און, [http://musaf-shabbat.com/2011/01/30/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%95-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%9F/ מנהיג בעל כורחו], מתוך מוסף "שבת" לתורה, הגות, ספרות ואמנות של "[[מקור ראשון]]", 17 בדצמבר 2010 - שיחה עם שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק{{ש}}{{סרטונים}} [[יאיר קדר]], [https://www.youtube.com/watch?v=oBiK_pDF-Bw לובה אליאב על ביאליק], חלק א' מתוך שתי שיחות וידאו מתוך מיזם "[[העברים]]"; דקה 02:46}}.

בשבתו בתל אביב, תרם ביאליק להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב. ביאליק הנהיג בבית "[[אהל שם (מפעל תרבות)|אהל שם]]" את מסורת "[[עונג שבת (אגודה)|עונג שבת]]" – מפגשי תרבות של אמנים וסופרים. את תיאטרון "[[אהל שם (מפעל תרבות)|אוהל שם]]" הקים בשנת [[1933]] ה[[נדבן]] [[שמואל בלום]] כתרומה ליום הולדתו השישים של ביאליק. היישוב חגג את יום הולדתו בטקסים ואירועים, וכל תלמידי בתי הספר בתל אביב באו כדי להביע את אהבתם אליו{{הערה|{{דבר||יום טוב של התרבות העברית - יום חיים נחמן ביאליק|1933/01/08|5}}{{ש}}{{דבר||מוסף לילדים המוקדש לביאליק לרגל יום הולדתו השישים|1933/01/13|9}}{{ש}}{{דבר||גליון מיוחד של "מאזנים" המוקדש לביאליק הודפס ב-10,000 עותקים|1933/01/08|Q8%2FuMUsGCl5A967ITea0wZ%2FnkEwEPmp%2FyOMdx0WemLI6KG%2BAdU3OvSSHRYwKT6y1Yw%3D%3D}}}}. לרגל האירוע יצאה מהדורה מחודשת של כתביו וכן יצא הספר "[[שירים ופזמונות לילדים]]" עם עיטוריו של [[נחום גוטמן]]. ב-[[1928]] פרסם את "[[אלוף בצלות ואלוף שום]]", [[מקאמה]] הומוריסטית לילדים שהומחזה מאז כמה פעמים. את יחסי הציבור שלו ניהל מביתו ("בית ביאליק") מזכירו האישי [[משה אונגרפלד]].

==משנתו היהודית==

[[קובץ:Bialik & Ravnitzki.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ביאליק ו[[יהושע חנא רבניצקי|רבניצקי]], עורכי מפעל ה"כינוס"]]

 

===ה"כינוס"===