אחד העם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dima.Pavlenko (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: הוספת קישור לעמוד חבר בועד הלשון העברית באתר האקדמיה ללשון העברית. |
←המסות של אחד העם: שבתאי -> שבתי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 40:
במאמר '''"עבר ועתיד"''' הוא עוסק ב"אני" של עם, בהקשר לשאלת ייחודיותה של [[ארץ ישראל]] כביתו של [[עם ישראל]], בשאלה: האם היא תהא "מרכז רוחני" כדעתו, או מרכז פיזי בלבד. הוא מתחיל את מאמרו במשפט הנאה: "פילוסוף גדול שלא בידיעתו היה "אדם הראשון" שביטא לראשונה את המלה "אני" ". והוא מביא את היגיעות שנתייגעו גדולי הפילוסופים לתאר מילה פשוטה לכאורה זו. "אני" של אדם, לפי אחד העם, אינו מורכב משערות ראשו וציפורניו של אדם, "שהיום הן כאן ומחר מתגוללות באשפה". מסקנתו כשם מאמרו היא שה"אני" הפרטי מורכב מן העבר ומן העתיד, ההווה למעשה הוא חולף-עובר ולא נתפס. כך גם ה"אני" הלאומי של עם שמורכב מזכרונות ורשמים של העבר מצד אחד, ומצד שני מתקוות העתיד, ושני אלה, העבר והעתיד, אחוזים וקשורים ב[[תודעה]] הקולוקטיבית של כל הפרטים המרכיבים את העם.
במאמרו '''"הבוכים"'''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אחד העם|כתובת = http://benyehuda.org/ginzburg/Gnz_072.html|כותרת = הבוכים|אתר = פרוייקט בן יהודה|תאריך = }}}}, שנכתב זמן קצר לאחר [[הקונגרס הציוני העולמי השישי|הקונגרס השישי]], שבו התקיימה ההצבעה על [[תוכנית אוגנדה|הצעת אוגנדה]] - הוא בעצם סותם את הגולל על הציונות המדינית של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = אליקים גצל קרסל|שם = לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים|מו"ל = ספריית פועלים|שנת הוצאה = 1965 - 1967}}}}. אלו שהצביעו "כן" להצעה להקים את מדינת היהודים ב[[אוגנדה]], מאשים אחד העם, לא היו ציונים מעולם, שהרי לא אכפת להם אם ארץ ישראל תקום בציון או באפריקה. להם חשוב להגיד כן למנהיג שלהם. חסידים שוטים הם, שנוהרים אחר מנהיגם הכריזמטי, כאותם שנהרו אחר משיח השקר [[שבתי צבי|
ואחד העם מסיים את מאמרו במשפטו הידוע: "[[בזל|בבזיליא]], בר"ח אלול תרנ"ז, נולדה הציוניות הזאת, ובבזיליא, בר"ח אלול תרס"ג, פרחה 'נשמתה' ".
|