סטארה גראדישקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ehud2244 (שיחה | תרומות)
עריכה
Ehud2244 (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מחנה ריכוז
|שם=סטארה גרדישקה
שורה 29 ⟵ 28:
[[קובץ:Children in Stara Gradiska.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים כלואים במחנה]]
[[קובץ:Maks Luburić in Stara Gradiška.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[וייקוסלאב לובוריץ']] המכונה "מקס" כפי שצולם במחנה]]
'''סטארה-גראדישקה''' (ב[[קרואטית]]: '''Stara Gradiška''') היה [[מחנה ריכוז]] ו[[מחנה השמדה|השמדה]] במתחם מחנות [[יאסנובאץ]], ששימש להחזקת נשים וילדים, וכן לאי-אלו גברים, בין [[יוני]] [[1941]] ל[[אפריל]] [[1945]]. במחנה מתו כמה עשרות-אלפי בני-אדם, לפי ההערכה הרווחת, אשר הושמדו בשיטתיות בשיטות שונות. פיקוד המחנה היה בידי הבטאליון השני של המשמר ה[[אוסטאשה|אוסטאשי]], שהגן על מתחם מחנה III, הוא מחנה הגברים. המחנה הוקם על שרידיו של מאחז אוסטריאוסטרו-הונגרי ששימש כבית-כלא.
 
==אוכלוסיית האסירים==
שורה 41 ⟵ 40:
 
==ההשמדה השיטתית של הקורבנות==
לרוב העדיפו האוסטאשים שיטות רצח ידניות באמצעות פטישים, גרזנים, סכינים וכדומה. מנגד, בסטארה-גראדישקה התנסו גם בהשמדת אסירים המונית בגז רעיל ובהרעבה, בהשראת השיטות הנאציות. תחילה השתמשו האוסטאשים ב[[משאית גז|משאיות גז]], וזאת כנראה בהשראת משאית הגז שפעלה במחנה [[סיימישטה]] שהוקם בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית. סימו קלאייץ' העיד כי נשים וילדים יהודים ננעלו במשאית משטרה ירוקה שצינור המפלט שלה חובר בצינור גומי לתא המטען, וכך נסעה סביב למחנה עד שהקורבנות נפחו נשמתם‏‏{{הערה|1=[http://public.carnet.hr/sakic/hinanews/arhiva/9903/hina-23-m.html עדות סימו קלאייץ' במשפט דינקו שאקיץ', 23.3.99]‏}}. העד דראגוטין סקרגאטיץ' אישר זאת בעדותו לעיתונות על המשפט של [[דינקו שאקיץ']]‏‏{{הערה|1=‏הצהרת דראגוטין סקרגאטיץ' לעיתונות, ב-2 במאי 1998: "War crimes horrors revive as Croat faces a possible trial‏"}}. בהמשך, הכניסו לשימוש תאי-גז, לאחר שניסויים ב[[גופרית חד-חמצנית]] עלו יפה. עדה מאשרת זאת:
 
:"בזמן שהותי במחנה, ובמיוחד מחודש מאי ועד לסוף שנת 1942, הביאו האוסטאשים משלוחים גדולים של נשים וילדים. הם הפרידו מיד את הילדים מאימהותיהם, ואת הנשים שלחו לעבודות בגרמניה. והיה והנשים לא היו כשרות לעבודה, היו רוצחים אותן ואת ילדיהן. הילדים היו בגילים בין חודשיים לבין 10-12 שנים. התזונה וההתנהגות [של הסוהרים] כלפי הילדים היו נוראיים. עוללים בני-יומם לא קיבלו מזון כלל ומתו ברעב, ואחרים חלו בדיזנטריה מהמזון הקלוקל...הילדים ישנו על הרצפה, עירומים למחצה. מדי יום היו מתים 20-30 ילד. בחודש יולי בחרו האוסטאשים כ-2,000 ילד...אספו אותם באחד החדרים וחנקו אותם בגז...כאשר מתו הילדים השליכו את הגוויות לחצר בערימה... לא פעם נותרו הגוויות ימים אחדים בחצר"‏‏{{הערה|1=‏מנחם שלח, "תולדות השואה: יוגוסלאביה", עמ' 196.}}.