קריאת ההלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
===ראשי חודשים וסוף הפסח===
לפי [[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל הקדמון]] גמרו את ההלל רק בימים שנזכרו לעיל, כך נראה ממקורות ארץ ישראליים שונים{{הערה|למשל התוספתא בסוכה (ג',ב'), התלמוד הירושלמי סוכה פרק ד' הלכה ה', [[מסכת סופרים]] פרק כ' הלכה ט'}}. לעומת זאת ב[[בבל]] נהגו באותה תקופה לקרוא את ההלל גם ב[[ראש חודש]]. ב[[מסכת תענית]]{{הערה|
גם בסיומו של חג ה[[פסח]], ב[[חול המועד]] וב[[שביעי של פסח]] (ובחוץ לארץ גם בשמיני של פסח) קוראים את ההלל בדילוג. הנימוק המובא לכך בגמרא{{הערה|{{בבלי|ערכין|י|א}}}} הוא שהפסח הוא חג אחד ארוך בו מקריבים את אותו קרבן, ועל כן אין אומרים בשאר הימים של החג הלל נפרד. הסבר נוסף שניתן במדרש הוא שבגלל שביום [[שביעי של פסח]] נהרגו המצרים אין לאמר הלל ולשמוח, וכפי אחת ההבנות למאמר [[מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה]].
|