היסטוריה של ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ Removing Link GA template (handled by wikidata)
תיקון קישור לפירושונים
שורה 2:
ה'''היסטוריה של [[ספרד]]''' מתחילה ב[[פרהיסטוריה|תקופה הפרהיסטורית]], עוברת דרך [[אימפריאליזם|תקופת האימפריאליזם]], שבה ספרד החזיקה ב[[אימפריה]] שהתקיימה במשך כ-400 שנים (מהמאה ה-15 ועד המאה ה-19), ועד ל[[העת החדשה|תקופה המודרנית]], שכללה בין היתר את [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים]], תקופת שלטונו של [[פרנקו]] ולאחרונה הצטרפותה של ספרד ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]].
 
[[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[אדם (סוג)|אדם]] קדומים חיו בצפון [[חצי האי האיברי]] לפני יותר ממיליון שנה, והוא אוכלס על ידי בני [[המין האנושי]] המודרני לפני כ- 35 אלף שנה. במהלך האלף הראשון לפני הספירה הייתה הגירה לספרד בעיקר מכיוון צפון, דרך ה[[פירנאים]], של עמים שונים: [[איברים (חצי האי האיברי)|איברים]], [[קלטים]], [[קלטיברים]], [[טרטסים]], [[פיניקים]], [[יוון|יוונים]], [[ויזיגותים]], [[קרתגו|קרתגים]], [[רומאים]], [[שבטים גרמאניים|סואבים]]. בחציו השני של האלף הראשון לפני הספירה ספרד הייתה שדה הקרב היבשתי העיקרי במלחמה בין [[הרפובליקה הרומית|רומא]] ו[[קרתגו]]. לאחר ניצחון הרומאים במלחמה הפכה ספרד למושבה רומית וסופחה לאימפריה שזה עתה קמה. השלטון הרומי הביא עמו את השפה ה[[לטינית]], אשר ממנה התפתחה ה[[ספרדית]] לצידן של ה[[פורטוגזית]], ה[[קטלאנית]] ו[[שפות רומאניות]] נוספות. בשנת [[711]], לאחר התפרקות [[האימפריה הרומית]], פלשו ה[[מורים]] (צבא של [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] ו[[ערבים]], בספרדית: Los Moros) לחצי האי האיברי מצפון אפריקה בהנהגתו של [[טאריק איבן זיאד]] (ב[[ערבית]]: طارق بن زياد), כבשו כמעט את כל חצי האי והקימו את הממלכה המוסלמית. כך נותקו חלקים רבים של ספרד מ[[אירופה]] ה[[נוצרית]] וחוברו לעולם ה[[מוסלמי]] בצפון אפריקה וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], שהיה מפותח מאוד יחסית לאירופה, שהייתה בשיאה של "תקופת החושך" (ראו [[ימי הביניים]]). במשך כ-700 שנים נלחמו ה[[מוסלמים]] וה[[נוצרים]] על השליטה ב[[חצי האי האיברי]]. הנוצרים הקימו את ממלכות [[ממלכת לאון|לאון]] (Leòn), [[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]] (Castillia), [[ממלכת נווארה|נווארה]] (Navarra) ו[[ממלכת אראגון|ארגון]] (Aragon). הממלכות הנוצריות נהגו להלחם זו בזו, והתאחדו רק לשם הלחימה במוסלמים.
 
ככל שהתקדם הזמן, הנוצרים צברו יותר כוח ודחקו את המוסלמים לדרום האי האיברי, ולבסוף מחוצה לו כליל. המוסלמים נוצחו סופית ב-[[1492]], שהייתה שנת התפנית של ספרד. בתקופה זו ספרד אוחדה תחת השלטון הנוצרי. [[פרננדו השני, מלך אראגון|פרננדו]] ו[[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה]], מלכי ספרד המאוחדת הראשונים, פרסמו צו המגרש את כל [[יהודי]] ספרד, או ליתר דיוק, כל מי שאינו [[נוצרי]] (צו זה כלל את ה[[מוסלמים]] ומיעוטים אחרים). (ראו [[גירוש ספרד]]). במקביל קולומבוס הגיע לאיים בים הקריבי והיה עתיד לגלות כי גילה יבשת חדשה.
 
הספרדים השתלטו על היבשת החדשה שקולומבוס גילה (ראו [[אמריקה]]), והקימו עליה מושבות ספרדיות. בנוסף, ספרד השתלטה על אזורים נרחבים באזור השפלה ([[בלגיה]] ו[[הולנד]]), וכמו כן גם על ה[[פיליפינים]] ודרום [[איטליה]]. ספרד הייתה הממלכה החזקה בעולם עד לתקופתו של [[פליפה השני, מלך ספרד]] (סוף המאה ה-16), בה החלה הממלכה לשקוע. בתקופה זו [[הולנד]] ו[[פורטוגל]] הצליחו להשתחרר מהכיבוש הספרדי ולהקים מדינות עצמאיות. ספרד נקלעה לעימותים ומלחמות נגד ה[[אנגליה|אנגלים]], ה[[טורקיה|טורקים]], ה[[צרפת|צרפתים]]ים וה[[הולנד|הולנדים]]ים, ובכך המשיכה לשקוע. בתחילת המאה ה-19 התחילו מדינות שונות, בעיקר ב[[אמריקה הלטינית]], להכריז על [[עצמאות]], ו[[האימפריה הספרדית]] הלכה וקטנה, עד שלבסוף התפוררה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בה שמרה ספרד על נייטרליות, הוחלף השלטון ה[[מלוכה|מלוכני]] בשלטון [[דיקטטורה|דיקטטורי]], אך לאחר התקוממויות הודח השלטון הדיקטטורי והוקמה רפובליקה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. השלטון החדש ניסה להקטין את כוחם של ה[[צבא]] וה[[כנסייה]] לטובת העניים ופשוטי העם.
 
בעקבות שינויים בתחום זה התמרדו מספר חיילות בצבא הספרדי בראשותו של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]], אשר ביקשו להנהיג משטר [[פשיזם|פשיסטי]]. [[מלחמת האזרחים בספרד]] נמשכה כשלוש שנים (עד 1939), והסתיימה בניצחונו של פרנקו, אשר שלט במשך 37 שנים. פרנקו מצידו תמך בגלוי ב[[היטלר]] ו[[מוסוליני]], אם כי לא התערב ב[[מלחמת העולם השנייה]]. עם מותו הוחזר המשטר המלוכני, אשר הקל מעט את האיסורים על חופש הביטוי. ב-1977 נערכו בחירות חופשיות, והמפלגה הסוציאליסטית נבחרה לשלטון. מאז ספרד מתפקדת כמדינה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]].
 
שורה 21:
התושבים המקוריים של [[חצי האי האיברי]] מכונים בשם הקיבוצי ה[[איברים (חצי האי האיברי)|איברים]], שם שכולל עמים רבים ושונים זה מזה, ביניהם אולי גם [[בסקים|העם הבסקי]]. העיר האיברית המוכרת ביותר היא [[טרטסוס]]. החל מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]] פלשו למדינה ה[[קלטים]] ונוצרה [[קלטיברים|התרבות הקלטיברית]]. במרוצת האלף הראשון לפנה"ס הוקמו לאורך החוף האיברי מושבות [[פיניקים|פיניקיות]], שהחשובה בהן הייתה [[גאדיר]] ([[קדיס (עיר)|קדיס]] של היום), וכן מושבות [[יוון העתיקה|יווניות]].
 
בעקבות [[המלחמה הפונית הראשונה]] (אמצע [[המאה השלישית לפנה"ס]]) התחילו ה[[קרתגו|קרתגים]] ליישב את חופי חצי האי. המושבה המרכזית הייתה קרתגו נובה ([[קרטחנה (ספרד)|קרטחנה]] של היום). ב[[המלחמה הפונית השנייה|מלחמה הפונית השנייה]] גורשו הקרתגים מחצי האי האיברי, וה[[רומאים]] התחילו בכיבושו ההדרגתי, כאשר בשנת [[197 לפנה"ס]] הוקמו בו שתי [[פרובינקיה רומית|פרובינקיות רומאיות]], [[היספניה קיטריור]] ו[[היספניה אולטריור]]. הכיבוש הרומי נתקל בהתנגדות עזה, במיוחד ידועים [[מלחמת נומנטייה|המצור על נומנטייה]], עיר איברית ששכנה לגדות ה[[דורו]] באזור [[סוריה (ספרד)|סוֹריה]] של ימינו, ומלחמת ה[[גרילה]] נגד הרומאים שניהל באמצע [[המאה ה-2 לפנה"ס]] המנהיג הצבאי ה[[לוזיטניה (פרובינקיה רומית)|לוזיטני]] [[ויריאתוס]]. רק בימיו של [[אוגוסטוס]] הושלם כיבוש חצי האי, שכונה על ידי הרומאים [[היספניה]]. מאוחר יותר פוצלה הפרובינקיה לשלושה חלקים: [[היספניה טארקוננסיס]], [[היספניה בייטיקה]] ו[[לוזיטניה (פרובינקיה רומית)|לוזיטניה]].
 
להיספניה נודעה חשיבות רבה ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. נולדו בה הקיסרים [[טריאנוס]], [[אדריאנוס]] ו[[תאודוסיוס הראשון]] והסופר [[סנקה]]. תקופת השלטון הרומאי הותירה את חותמה בתשתית הדרכים ובמבני הציבור וכן בתרבות, בשפה ובמשפט.
שורה 60:
 
== עליית הבורגנות ==
לקראת סוף [[המאה ה-12]] התחוללו מספר שינויים שהעלו את כוחו של "המעמד השלישי" (שאינם אצילים ואינם אנשי כנסייה) בערים. הערים התפתחו וגדלו, האצילים קרסו תחת עול ה[[רקונקיסטה]] שמימנו בכסף ובכוח אדם, ושגזלה משאבים רבים והבורגנים, שלא היו כפופים למערכת הפיאודלית היו פנויים לצבירת ממון ומיומנויות נדרשות. כך החלו לתפוס בני מעמד זה מקום גדל והולך בשורות ה[[קורטס גנרלס|קורטס]] (האסיפה המייעצת למלך, הפרלמנט). כחלק ממערך היחסים הפוליטי מול המלך דרשו הערים וקיבלו [[פריווילגיהפריבילגיה (כתב זכות)|פריווילגיות]] שאיפשרו להן חופש לנהל עת עסקיהן ולקבוע את חוקיהן. במקביל התחזק כוחו של הקורטס שיכל להתנגד לחוקים מלכותיים.
 
==העת החדשה==