חטא עץ הדעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בעקבות הסיפור: בקשת הבהרה, הסרת משפט שגוי, עריכה.
Amirh77 (שיחה | תרומות)
מ הוספתי את דעתו של הראב"ע לגבי זיהויו של עץ הדעת
שורה 29:
{{ציטוט|תוכן=[[רבי אבא דמן עכו|רבי אבא דעכו]] אמר: [[אתרוג]] היה, ההוא דכתיב (בראשית ג) "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל", אמרת, צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו? ואין את מוצא אלא אתרוג.|מקור=[[בראשית רבה]] פרשה ט"ו פסקה ז'}}
 
ר' אברהם אבן עזרא, מביא דעה ייחודית השונה מדעות המדרשים וזוהי לשונו "והנכון בעיני ששני עצים הם בתוך גן עדן, ואינם במקום אחר על כל פני האדמה. והאחד עץ הדעת והוא יוליד תאוות המשגל, ועל כן כסו האדם ואשתו ערותם. ... וכאשר אכל אדם מעץ הדעת, ידע את אשתו. וזאת הידיעה כינוי למשגל. ובעבור עץ הדעת נקרא כן. גם הנער כאשר ידע הטוב והרע אז יחל לתאוות המשגל." אם כך, לדעתו אין טעם לזהות את עץ הדעת עם עצים המוכרים לנו, כי אינם בנמצא.
ב[[נצרות]] נוצר שיוכו של העץ עם ה[[תפוח]], אולי עקב צבעו האדום, המזכיר [[תשוקה]], ואולי בגלל שכך ציירוהו הציירים הראשונים.
 
ב[[נצרות]] נוצר שיוכו של העץ עם ה[[תפוח]], אולי עקב צבעו האדום, המזכיר [[תשוקה]], ואולי בגלל שכך ציירוהו הציירים הראשונים.
 
בדעתו של רבי יהודה תומך פרופ' [[מרדכי כסלו]] מהפקולטה למדעי החיים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], הסומך את דבריו על פסוקים מ[[פרשת בראשית]] ומדברי [[חז"ל]].{{הערה|מרדכי כסלו, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ezhadat-4.htm עץ הדעת חיטה היה], סיני קי"ט, תשנ"ז, באתר "[[דעת]]"}}