רחצת ידיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
אף שרחצת ידיים היא מרכיב של היגיינה אישית או רוחנית ברוב התרבויות, הקשר בין רחיצת ידיים לבריאות לא היה ידוע עד אמצע [[המאה ה-19]]. [[אוליבר ונדל הולמס האב]] פרסם מאמר בנושא [[קדחת הלידה]], ובהמלצותיו מניעת ההדבקה באמצעות הימנעות ממגע, החלפת פרטי לבוש וניקוי ידיים{{הערה|שם=פחותמיטות}}. הרופא ההונגרי [[איגנץ זמלווייס]] נחשב לאבי הגיינת הידיים. ב-[[1846]] הוא הבחין שבמחלקת היולדות בה התמחו סטודנטים לרפואה, הרבה יותר נשים לקו ב[[אלח דם]] ומתו, בהשוואה לנשים שילדו במחלקת הסמוכה שבה עבדו [[מיילדות]]. הוא החליט לחקור את הסיבה, והבחין שלא אחת רופאים וסטודנטים עברו למחלקת היולדות מיד אחרי שעסקו ב[[אוטופסיה]], ושער שהם נשאו על ידיהם "חלקיקים גווייתיים" שאותם העבירו לנשים. היה זה לפני גילוי החיידקים כגורמי מחלות{{הערה|שם=פחותמיטות|{{הארץ|בנימין מוזס|למה צריך פחות מיטות בבתי חולים|1.2862336|26 בפברואר 2016}}}}.
 
כתוצאה מכך הנהיג זמלווייס נטילת ידיים בתמיסה של נתרן תת-כלורי ("[[אקונומיקה]]") לפני בדיקת היולדות, ושיעור התמותה במחלקה ירד בצורה דרמטית והשתווה למחלקה השנייה - זאת הייתה הוכחה שרחצת ידיים מונעת זיהום. ובכל זאת, זמלווייס נתקל בביקורת של המימסד הרפואי, שכן התאוריה שלו לא נתמכה על ידי הידע המדעי דאז, ורמזהרמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה מחד, והיוותה ביקורת על התנהלות הממסד הרפואי עצמו{{הערה|{{TheMarker1|שוקי שדה|רשימת קריאה|markerweek/1.2818643#hero__bottom|17 בינואר 2016}}}}. הוא אף כונה "הטיפש ממחוז [[פשט (מחוז)|פֶּשט]]".
{{ש}}דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי נשים.