דדליפט – הבדלי גרסאות

מיקום המוט על הרצפה אמור לחצות באופן אנכי את אמצע [[כף הרגל]], כאשר המרחק בין עקבי הרגליים הוא בערך 30-45 [[ס"מ]] וכפות הרגליים מופנות קצת החוצה. בתחרות או בנסיונות לשיאים אישיים נהוג לאחוז את המוט באחיזה משולבת, כאשר מרחק האחיזה בין הידיים לאדם ממוצע הוא בערך 50-60 [[ס"מ]], על הידיים לאחוז במוט החוצה מהרגליים - זאת בתנאי שאף מן הידיים נמצאת בין הרגליים. לאחר שאוחזים את המוט יש להוריד את הירכיים ולהוציא את החזה החוצה והטות את החזה וחגורת הכתפיים מעט קדימה מעבר למוט. על מנת להבטיח שהגב יהיה ישר כל משך ביצוע ההרמה. '''בטן משוכה פנימה ושכמות משוכות אחורה''' בניגוד להרמת משקולות כהנפה או דחיקה מעל הראש. על המתאמן לודא שצל חגות הכתפיים מוטל 5-12 ס"מ מקדימת המוט / מלפנים המוט, ע"מ ליצור יחס מנופים נוח להרמה ייחודית לדדליפט (זוהי עובדה פחות ידועה בפרטי טכניקת הרמה אופטימלית לדדליפט. המרחק בין האגן והמוט מתקצר. כפועל יוצא, עמוד השדרה המותני מוגן, ההסט קדימה של חגורת הכתפיים מקל על שמירת גב ישר בכל שלבי ההרמה. יש למשוך את המוט דרך [[שרירי ירך-עכוז, זוקפי הגב וחגורת כתפיים]] ודרך [[כפות הרגליים]] עד למצב עמידה מלא. חשוב לשמור כתפיים משוכות אחורנית, וחזה מתוח החוצה. בנעילת יש להסתכל קדימה. אין להטות את הראש בנפרד מיתר הגו בבזמן ביצוע ההרמה. בשלב ההכנה לפני ההרמה '''חשוב לשמור צוואר ישר ולא מוקשת ''' לאורך כל התנועה, ה[[יזרועות]] אמורות להיות רפויות וישרות לאורך כל התנועה ולבצע עם המוט תנועה אנכית המתחילה מה[[רצפה]] ומסתיימת כאשר המתאמן במצב עמידה מלא. בסוף התנועה יש להוריד את המוט חזרה לרצפה תחת שליטה ולאט באותה צורה בה הורם המוט.