פטנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
Minkibinki (שיחה | תרומות) לפי חוק הפטנטים - אמצאה ולא המצאה. |
||
שורה 1:
[[קובץ:תעודת פטנט.pdf|ממוזער|282x282px|שער אישור ישראלי רשמי לפטנט]]
'''פטנט''' הוא זכות משפטית הניתנת על ידי [[מדינה]] לבעל א[[המצאה|מצאה]] '''לזמן קצוב''' (בדרך כלל, 20 שנה). הזכות המשפטית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש
== הגדרה ==
שורה 6:
פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים (אלא אם כן הוא סונתז באופן מלאכותי), רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (אך מוגנת מכוח [[זכות יוצרים]]).
פטנט הוא '''מקומי''', ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי [[אמנת פריז]] עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל
רשות הפטנטים הישראלית נבחרה להיות רשות החיפוש והבחינה בשנת 2014 וניתן להגיש את הבקשות הבינלאומיות לפטנט במסגרת אמנת שיתוף פעולה לפטנטים בישראל. הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות
נשוא ההגנה של דיני הפטנטים הוא התחום הטכנולוגי, הגנה על המצאות שהם מוצרים או תהליכי יצור תעשייתיים. פטנט לא מגן על תועלות חברתיות באופן כללי (למשל לא על זכויות יוצרים) אלא על התחום הטכנולוגי-תעשייתי. בהיבט זה, מדובר על פיתוחים שהם תוצר של התערבות האדם, לאמור, לא ניתן למשל להגן בפטנט על גילוי בעל חיים חדש ביערות קמבודיה, שכן הדגש הוא על התערבות האדם בטבע, בהקשר התעשייתי.
שורה 27:
# נמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ב[[יומן הפטנטים]]{{הערה|1= ראו: [http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/Yoman/ פרטים במשרד המשפטים].}} והמדגמים, שהוא כרך של "[[רשומות]]" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
# ב[[ישראל]], בקשה לפטנט מתפרסמת לעיון הציבור 18 חודשים מיום הגשתה או אם נתבקש דין קדימה עליה, 18 חודשים מתאריך דין קדימה. אם הבקשה מתקבלת (כלומר, הרשות רואה באמצאה ככשירת פטנט) ולא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום פרסום הבקשה, יוענק הפטנט עליה. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי [[דיון אזרחי|סדר דין אזרחי]]). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
# לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה
===בקשת פטנט מקדימה===
במשרד
== סטטיסטיקה ==
[[קובץ:US patents 1790-2008.png|ממוזער|שמאל|200px|תרשים: כמות הפטנטים בארצות הברית בין השנים 1790 לבין 2008]]
בישראל בכל שנה מוגשות כ-7,000 בקשות פטנטים. כך למשל בשנת 2014 הוגשו 6,273 בקשות, כאשר 10-15% מהמגישים הם ישראלים. בהתפלגות הבאה: מכניקה, אלקטרוניקה, מחשבים, מכשור רפואי 37.13%, כימיה ופרמה 28.17%, וביוטכנולוגיה 33.41%.
בשנת 2014 אושרו 3,984 בקשות פטנט שהוגשו בשנים הקודמות,
על פי ארגון WIPO המדינות השיאניות בבקשות הפטנטים לשנת 2014 הן: [[סין]] (928,177), [[ארצות הברית]] (578,802), [[יפן]] (325,989) והמדינות השיאניות בקבלת הפטנטים הן: ארצות הברית (300,700), סין (233,200) ויפן (227,100).{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = WIPO ארגון עולמי לקניין רוחני|כתובת = http://www.wipo.int/export/sites/www/ipstats/en/wipi/2015/pdf/wipi_2015_patents.pdf|כותרת = נתונים מדו"ח 2015 WIPO|אתר = |תאריך = 15.02.2016}}}}
|