היאחזות נח"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1נוהלי\2
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 34:
 
===ההחלטה על הקמת הנח"ל===
ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] ניאות להסכים לבקשת ראשי תנועות הנוער החלוציות וכך ב- 16 באוגוסט [[1948]], כשבוע לאחר בקשתם, הסכים שלא לפורר את הגרעינים וליצור עבורם מסגרות מיוחדות, שאינן קשורות לחטיבה צבאית מוגדרת, ולאפשר המשך אימונים במסגרת "נוער חלוצי לוחם" - נח"ל. במכתבו זה העניק [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] למסגרת החדשה את שמה.
ב- 12 בספטמבר 1948 פרסם ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] [[יעקב דורי]] פקודה שהוקדשה למבנה ה[[גדנ"ע]] וכלל בה פרק שנגע בהקמת ה[[נוער חלוצי לוחם|נח"ל]] בתוכו. החניכים התאמנו ב[[בט"ר דותן|מחנה 80]], אושר לנציגי תנועות הנוער לבקר את חניכיהם במחנה, סוכם עם היישובים על שהיית הנח"לאים בהם ונקבעו כללים לאימון הנח"לאים ועבודתם, כללי משמעת ופעילות חברתית. הנח"ל החל משתלב כחיל לוחם במבצעים צבאיים שונים והוקם [[אגף הנוער והנח"ל]] ב[[משרד הביטחון]] כדי לקשר בין תנועות הנוער לבין הצבא ובין הנח"ל לתנועת ההתיישבות.
בהקמת הנח"ל עמד לנגד עיני המפקדים ניסיון ה[[פלמ"ח]], שהיה מבוסס על תנועות הנוער החלוציות, שילוב עבודה ואימונים ועל רוח ההתנדבות{{הערה|1=קורן, ד. (1997), '''הנח"ל - צבא עם ערך מוסף''', תל אביב: יד טבנקין, ע' 9}}.
שורה 46:
 
כ- 350 חיילים, בנים ובנות, היו באותן מחלקות נח"לאים בודדים, והיו מחויבים לשרת בנח"ל שנת הכשרה חקלאית מתוקף חוק שירות הביטחון. בשלב זה עמדה הסוגיה איפה ואיך ימשיכו את שירותם כאשר לא עמדו להם משקים מיועדים. [[משה נצר]], מפקד חיל הנח"ל, תמך ברעיון החדש והמסגרת שנוצרה כונתה היאחזות{{הערה|1=דואר, י. (1992), '''לנו המגל הוא החרב''', תל אביב: יד טבנקין, עמ' 20-19}}.
[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] והמחלקה להתיישבות של [[הסוכנות היהודית]] הם שקבעו את מיקום הקמת ההיאחזויות העתידיות. הסוכנות מונתה על תקציבים ומדריכי חקלאות וחברה שיגויסו ואילו חטיבת הנח"ל העמידה את כוח האדם והיא שהייתה אחראית על קיומה של ההיאחזות בחיי היום יום. סגן הרמטכ"ל, [[מרדכי מקלף]], קבע את העניין בפקודה ונתן תוקף למסגרת החדשה{{הערה|שם=seven}}. ב- 23 ביולי [[1951]] פרסם [[יצחק רבין]], שהיה ראש מחלקת המבצעים ב[[המטה הכללי|מטכ"ל]], פקודת קבע להיאחזות נח"ל שהוגדרה כיישוב [[מאחז (משלט)|משלט]], שמוקם ומוחזק בידי הסוכנות היהודית ומיושב על ידי חיילים סדירים. שמה של ההיאחזות, כך קבע רבין, ייקבע בשיתוף עם [[הקרן הקיימת לישראל]], כשכל יישוב יזכה לקידומת: נחלאים א', נחלאים ב' וכן הלאה לפי רצף כרונולוגי. בנוסף קבעה הפקודה כי ההיאחזות תשמש כפלוגה צבאית ותהיה כפופה למפקדת גדוד חטיבת הנח"ל המרחבי כחלק מההגנה האזורית{{הערה|1=קורן, ד. (1997), '''הנח"ל - צבא עם ערך מוסף''', תל אביב: יד טבנקין, ע' 73}}.
מחלקת ההתיישבות קבעה כי תכנון היישובים יהיה קיבוצי ועבור 120 משפחות ביישוב. כל [[חווה חקלאית|חווה]] תכלול בראשית דרכה 120 נחל"אים ותהיה נתונה לפיקוד צבאי ולחברי ההיאחזות יהיו כל הזכויות של חיילי הנח"ל, בני גרעיני ההתיישבות, שנמצאים בהכשרה חקלאית{{הערה|1=דואר, י. (1992), '''לנו המגל הוא החרב''', תל אביב: יד טבנקין, ע' 22}}.
בשלבי גיוס המתנדבים להיאחזויות מבין אותם חיילים "בודדים" בנח"ל נחתמה "חוקת משטר ונוהג בהיאחזויות" שהייתה מעין תקנון שמבהיר במדויק את אורח החיים במסגרת החדשה החל מלבוש בימי חול ובשבתות וחגים, דרך יחסי ההיאחזות עם התנועות ההתיישבותיות ועד לפעילות הצבאית{{הערה|1=דואר, י. (1992), '''לנו המגל הוא החרב''', תל אביב: יד טבנקין, עמ' 24-23}}.
שורה 86:
[[חבל לכיש]] היה אף הוא יעד להתיישבות ביטחונית. ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]], הגה רעיון של התיישבות אזורית, במסגרתה יוקמו כעשרים יישובים, אוטונומיים אך קשורים זה לזה באופן מערכתי. חבל לכיש, שהיה בלתי מיושב ושימש כפירצה עבור מסתננים מ[[ירדן]], נבחר כאזור ההתיישבות והוקמו בו שישה עשר יישובים בין השנים 1954-55, מהם כמה היאחזויות נח"ל שמוקמו ממש בסמוך לגבול הירדני.
הסכמי שביתת הנשק מ[[מלחמת העצמאות]] קבעו כי אזור [[ניצנה]] וגבול [[רצועת עזה]] יהיו מפורזים מכוחות צבא. ב- [[1955]] השתלט צבא [[מצרים]] על השטח המפורז של ניצנה, גברו פעולות האיבה באזור ובישראל נתקבלה החלטה להקים יישובים בשטח זה. על הקרקע באזור המפורז של ניצנה עלו חמש היאחזויות חדשות.
גם כיבוש [[חצי האי סיני]] ורצועת עזה ב[[מלחמת סיני]] הביאו לתוכניות יישוב חדשות. בסיני הוקמו היאחזויות נח"ל וכך גם ברצועת עזה עצמה. לאחר הנסיגה ב- 1956 מחצי האי סיני, בלחץ [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], נותרו על תילן אותן היאחזויות שהוקמו ברצועת עזה.
 
החל מ- [[1961]] הקים הנח"ל היאחזויות במסגרת תוכנית ההתיישבות של [[הקרן הקיימת לישראל]] והקרן היא שהייתה אחראית מעתה להחלטה על עיתוי הקמת היאחזויות ומיקומן. מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל הגה ב- [[1963]] את תוכנית "מצודות הספר", תוכנית הקמת יישובים קטנים, מעין מצודות, לאורך הגבולות ואזורי הספר. התוכנית אושרה ועד 1966 הוקמו שש היאחזויות נח"ל חדשות, במימון הקק"ל ובטיפולה.
שורה 123:
בשנת [[2001]] נסגרה היאחזות [[משכיות|נח"ל משכיות]] שבצפון [[בקעת הירדן]]. [[משכיות]] הייתה להיאחזות הנח"ל האחרונה שנותרה מימי המפעל, כפי שהיה בתחילת דרכו, וההיאחזות האחרונה בשנות האלפיים אותה איכלסו חיילים במטרה להופכה ליישוב אזרחי. עם סגירת ההיאחזות הפכו מתקניה ל[[בסיס צבאי]]{{הערה|כמו ההאחזויות [[מול נבו]], אלישע ורותם}}. על המגמה החדשה סיפרו קצינים בכירים ב[[אגף כוח אדם]] בצה"ל כי המסלול ההתיישבותי של הנח"ל איבד בשנות האלפיים מזהרו ואין כיום מספיק בני נוער שמתעניינים במסלול ועל כן לא ניתן לקיימו יותר{{הערה|שם=נחל}}.
בשנת [[2003]] הוקמה היאחזות הנח"ל [[מצפה אילן|עירון]] כמתקן צבאי, ממזרח ליישוב [[חריש (יישוב)|חריש]] שבאזור [[ואדי ערה]]. בשנת [[2006]], כעבור כחמש שנים, כאשר הסתיים תפקידה כבסיס צבאי, אוזרחה ההיאחזות על ידי כשלושים משפחות במטרה להקים יישוב חדש במקום. עם זאת, היישוב מעולם לא אושר על ידי גורמים ממשלתיים רשמיים{{הערה|שם=בטון|{{nrg|בילי פרנקל|בטון במקום עצים|692/563|4 בפברואר 2008||1|1}}}}.
במרץ [[2006]] פנתה [[החברה להגנת הטבע]] ל[[בג"ץ]] בעתירה כנגד המדינה בגין האמצעים, שנטענו על ידיה כלא כשרים, שננקטו לאיזרוח היאחזות הנח"ל בעירון. על מנת לפתור את הסוגיה תיכננה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז [[חיפה]] את הקמת שכונה חדשה בשולי היישוב חריש למען המתיישבים. למרות זאת, ב- 3/2/2008 החליטה [[ממשלת ישראל]] על אזרוח ההיאחזות, זאת חרף העובדה שהנושא טרם נפתר בבג"ץ{{הערה|שם=וולף|{{NFC|איציק וולף|הממשלה: היאחזות עירון תאוזרח; החברה להגנת הטבע: מדובר במחטף|001-D-153274-00|3 בפברואר 2008}}}}{{הערה|שם=בטון}}. החברה להגנת הטבע טענה כי מדובר במחטף ממשלתי וכי היישוב ממוקם בשטח איכותי מבחינת נוף ואקולוגיה, שטח שמיועד להיות טבעי ומוגן, בפיתוחי חקלאות ויער{{הערה|שם=וולף}}.
שנה מאוחר יותר, ב- 15/2/2009, נחתמה הפרשה כאשר בג"ץ דחה את עתירת החברה להגנת הטבע בנימוק לפיו הממשלה כבר אישרה את הקמת היישוב, זאת תוך הטלת ביקורת חריפה על ההתנהלות הממשלתית בנושא{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|נדחתה עתירת החברה להגנת הטבע שלא להפוך את היאחזות הנח"ל בעירון ליישוב אזרחי|1000426350|16 בפברואר 2009}}}}.
 
==רשימת האחזויות הנח"ל==
שורה 142:
| [[אמציה]] || 8/6/1955 || [[חבל לכיש]] || שמירת הגבול המצרי || אוזרחה כ[[מושב שיתופי]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אשלים (היאחזות נח"ל)|אשלים]] || 18/6/1956 || בין [[רביבים]] ל[[ניצנה]] || הגנת הגבול המצרי || נעזבה במרץ 1958. ב- 1979 הוקם באזור [[מושב שיתופי]] תחת אותו שם
|-
| [[בחן]] || 22/4/1953 || צפונית ל[[טול כרם]] || שמירת [[הקו הירוק]] || אוזרחה ב- 1954 כ[[קיבוץ]] עצמאי
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[בירנית]] || 24/11/1964 || כתף הר [[בירנית]] שבגבול [[לבנון]] || הוקמה במסגרת "תוכנית המצודות" ליישוב גבול ה[[צפון]] || אוזרחה ב -1967 כמרכז להכשרה מקצועית וכיום משמשת כמפקדת [[עוצבת הגליל]]
|-
| [[גונן]]|| 13/8/1951 || מורדות [[רמת הגולן]] || הגנת מורדות [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1953
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[גרופית]] || 26/11/1963 || [[הערבה]] || יצירת רצף התיישבות ב[[הערבה|ערבה]] || אוזרחה ב- 1966 על ידי [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]
|-
| [[דקל]] || 13/6/1956 || אזור [[רפיח]] || השנייה בהיאחזויות שעלו בגבול [[רצועת עזה]] במבצע ההתיישבות ב[[דרום]] || נעזבה ב- 1956
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[דרדרה]] || 14/10/1952 || מורדות [[רמת הגולן]], צפונית ל[[גשר בנות יעקב]] || הגנת מורדות [[רמת הגולן]] והגבול הסורי || נעזבה ב- 1954
|-
| [[חצבה]] || 9/12/1965 || [[הערבה]], דרומית ל[[סדום]] || יצירת רצף התיישבות ב[[הערבה|ערבה]] || אוזרחה ב- 1967 כ[[מושב]] עובדים של [[תנועת המושבים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[יטבתה]] || 30/10/1951 || [[הערבה]], צפונית ל[[אילת]] || יצירת רצף התיישבות ב[[הערבה|ערבה]] || אוזרחה ב- 1957 על ידי [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]
|-
| [[כרם שלום]] || 13/6/1956 || [[משולש גבולות|משולש הגבולות]] [[רצועת עזה]]-[[מצרים]]-[[ישראל]], מזרחית ל[[רפיח]] || מבצע האחזויות ה[[נח"ל]] ב[[דרום]] || אוזרחה ב- 1968 כ[[קיבוץ]] של [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר|תנועת הקיבוץ הארצי]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[לכיש (מושב)|לכיש]] || 8/6/1955 || המורדות המערביים של [[הר חברון]], דרום-מזרחית ל[[קריית גת]] || מבצע התיישבות ב[[חבל לכיש]] || אוזרחה ב- 1956 כ[[מושב]] עובדים
|-
| [[מגל]] || 29/10/1953 || צפונית ל[[טול כרם]], בצמוד לגבול [[ירדן]] || הגנת הגבול הירדני הישן|| אוזרחה ב- 1954 על ידי [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מודיעים]] || 29/11/1964 || [[שפלת החוף]], מזרחית ל[[לוד]] || חלק מתוכנית "מצודות ספר" || אוזרחה ב- 1967 כ[[מושב שיתופי]] של [[פועלי אגודת ישראל]]
|-
| [[מי עמי]] || 28/11/1963 || השלוחה הצפון-מערבית של [[השומרון|הרי שומרון]] || חלק מתוכנית "מצודות הספר" || אוזרחה ב- 1967 כ[[מושב שיתופי]] של [[העובד הציוני]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מעלה גלבוע]] || 29/11/1962 || גב הר [[הגלבוע]] || הגנת גבול [[ישראל]]-[[ירדן]] || אוזרחה ב- 1968 בידי [[הקיבוץ הדתי]]
|-
| [[נוטרה]] || 23/7/1958 || צידו המזרחי של [[אגם החולה]] (לאחר ייבושו) || הגנת הגבול הסורי || נעזבה ב- 1963
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[נחושה]] || 6/9/1955 || גבעת ראס אל-כביר, ממזרח ל[[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]] || הגנת הגבול הירדני || אוזרחה ב- 1957 כ[[מושב שיתופי]] של [[הפועל המזרחי]]
|-
| [[נחל עוז]] || 25/7/1951 || גבול [[עזה]] || הגנת גבול [[רצועת עזה]] - היאחזות ה[[נח"ל]] הראשונה || אוזרחה ב- 1953 על ידי [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ניר עוז]] || 29/9/1955 || [[הנגב]] הצפון-מערבי, גבול [[רצועת עזה]] || הגנה מפני גבול [[רצועת עזה]] || אוזרחה ב- 1957 על ידי [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר|הקיבוץ הארצי]]
|-
| [[עזוז]] (בארותיים) || 19/3/1956 || אזור [[ניצנה]] || מבצע ההיאחזויות באזור [[ניצנה]] ה[[אזור מפורז|מפורז]] || הפכה ל[[מחנה צבאי]] ב- 1965
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]] || 29/1/1953 || חוף [[ים המלח]] || יצירת אחיזה [[ישראל]]ית ב[[ים המלח]] || אוזרחה ב- 1956 על ידי [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]
|-
| [[עין יהב]] || 23/11/1959 || כביש [[סדום]]-[[אילת]], כ- 127 ק"מ צפונית ל[[אילת]] || יצירת רצף התיישבותי ב[[הערבה|ערבה]] || אוזרחה ב- 1962 כ[[מושב]] עובדים של [[תנועת המושבים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ערוץ הירדן]] || ספטמבר 1953 || [[הגליל העליון]], אזור [[גשר בנות יעקב]] || שמירת מי [[הירדן]] || פורקה ונעזבה ב- 1954
|-
| [[צור נתן]] || 9/6/1966 || גבול [[השרון]] ו[[השומרון|הר שומרון]], מזרחית ל[[טול כרם]] || תוכנית "מצודות ספר" || אוזרחה ב- 1967 כ[[מושב שיתופי]] של [[תנועת החירות|חירות]]-[[בית"ר]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[גבעת רחל|קציעות]] || 1/9/1953 || מזרחית ל[[ניצנה]], על גבול [[מצרים]] || מבצע ההיאחזויות באזור [[ניצנה]] המפורז || הפכה ל[[מחנה צבאי|בסיס צבאי]] ב- 1968
|-
| [[רפיח]] || 3/1/1957 || אזור [[רפיח]], על גבול [[סיני]] ו[[רצועת עזה]] || יצירת חיץ התיישבותי [[ישראל]]י בין [[רצועת עזה]] ל[[סיני]] || פונתה עקב יציאת כוחות [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] מ[[סיני]] ב- 1956, כשבוע לאחר הקמתה
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[שבטה]] || 18/6/1956 || צידי כביש [[ניצנה]] || מבצע ההיאחזויות באזור [[ניצנה]] המפורז || נעזבה ב- 1956
|-
| [[עצמון-שגב|שגב]] || 31/8/1953 || [[הגליל התחתון]] || מבצע ייהוד [[הגליל]] || אוזרחה ב- 1956 על ידי [[עולה חדש|עולים]] ו[[חייל]]ים משוחררים ובהמשך הפכה ל[[עצמון-שגב]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[שזור]] || 31/8/1953 || בצד כביש [[עכו]]-[[צפת]], צפונית-מזרחית ל[[כרמיאל]] || חלק ממבצע ייהוד [[הגליל]] || אוזרחה ב- 1953 כ[[כפר]] עבודה ובהמשך הקימו בה [[עולה חדש|עולים]] מ[[מרוקו]] [[מושב]] עובדים
|-
| [[שלח (יישוב)|שלח]] || 18/3/1956 || ציר [[ניצנה]], סמוך לגבול [[מצרים]] || מבצע ישוב של ה[[נח"ל]] באזור [[ניצנה]] || נעזבה ב- 1958
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[שניר]] || 24/10/1967 || צפון [[עמק החולה]] || עלתה על הקרקע לאחר [[מלחמת ששת הימים]] במטרה לקבוע עובדת התיישבות [[ישראל]]ית בשטח || אוזרחה ב- 1968 על ידי [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר|הקיבוץ הארצי]]
|}
 
שורה 215:
! שם ההיאחזות !! תאריך הקמה !! מיקום גאוגרפי !! סיבת ההקמה !! גורל ההיאחזות
|-
| [[אבנת]] || 1983 || צפון [[ים המלח]] || יישוב אזור [[ים המלח]] || נעזבה והוקמה מחדש כ[[ישוב]] דתי ב- 2004
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אדורה]] || 1982 || [[הר חברון]] || יישוב אזור [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[יישוב קהילתי]] דתי
|-
| [[אליעד]] || 1970 || דרום [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] || התרוקנה, יושבה מחדש ולבסוף אוזרחה
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אליפז (קיבוץ)|אליפז]] || 1982 || [[מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות]] || יישוב [[הנגב]] הדרומי || אוזרחה ב- 1983 בידי [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר|הקיבוץ הארצי]]
|-
| [[אלמוג]] || 1977 || צפון [[ים המלח]] || יישוב אזור [[ים המלח]] || אוזרחה ב- 1979 על ידי תנועת הקיבוצים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ארגמן]] || 1968 || [[בקעת הירדן]] || יישוב הגבול הירדני || אוזרחה ב- 1971 כ[[מושב]]
|-
| [[אשבל (קיבוץ)|אשבל]] || 1979 || [[הגליל התחתון]] || ייהוד [[הגליל]] || אוזרחה ב- 1998 כ[[קיבוץ]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אשכולות]] || 1982 || דרום [[הר חברון]] || יישוב אזור [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 1991 כ[[יישוב קהילתי]] חילוני
|-
| [[בדולח]] || 1979 || דרום [[רצועת עזה]] || יישוב [[רצועת עזה]] || אוזרחה ב- 1982 כ[[התנחלות]] ו[[מושב]] עובדים. ב- 2005 פונתה כחלק מ[[תוכנית ההתנתקות]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[בית הערבה]] || 1980 || צפון [[ים המלח]], נפת [[יריחו]] || יישוב אזור [[יריחו]] || אוזרחה ב- 1986 וכעבור כ- 15 שנה הועתקה מספר קילומטרים צפונה.
|-
| [[בית חגי]] || 1983 || דרום [[הר חברון]] || יישוב אזור [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[יישוב קהילתי]] דתי ו[[התנחלות]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[בית רימון]] || 1977 || [[הגליל התחתון]] || ייהוד [[הגליל]] || אוזרחה ב- 1979 כ[[הקיבוץ הדתי|קיבוץ דתי]]
|-
| [[ברוש הבקעה|בתרונות (ברוש)]] || 1983|| [[בקעת הירדן]] || הגנת הגבול הירדני || נעזבה ב-1992, אוזרחה בשנות ה-90 כ[[כפר נופש]].
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[גיתית]] || 1972 || [[בקעת הירדן]] || הגנת הגבול הירדני || אוזרחה ב- 1975 כ[[מושב]].
|-
| [[גלגל (קיבוץ)|גלגל]] || 1969 || [[בקעת הירדן]] || הגנת הגבול הירדני || אוזרחה ב- 1973 על ידי [[התנועה הקיבוצית|הקיבוץ המאוחד]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[הושעיה]] || 1980 || [[עמק יזרעאל]] || ייהוד [[הגליל]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[יישוב קהילתי]] דתי
|-
| [[חולית (קיבוץ)|חולית (אחימר)]] || 1977 || [[חצי האי סיני]], ליד [[ימית]]|| יישוב [[חצי האי סיני]] || אוזרחה ב- 1978 כ[[קיבוץ]]. ב- 1982 פונו התושבים עקב פינוי [[חצי האי סיני]] והקיבוץ הוקם בשנית ממזרח ל[[רצועת עזה]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[חומש]] (מעלה נח"ל) || 1978 || [[השומרון]] || יישוב [[השומרון]] || אוזרחה ב- 1980 כ[[יישוב קהילתי]] חילוני. עם השנים קיבלה צביון דתי ופונתה ב- 2005 במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]
|-
| [[חיספין]] (כפר גנ"ת) || 1973 || [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1978 כ[[ישוב]] דתי
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[חמדת (יישוב)|חמדת (נח"ל מול יבוק)]] || 1978 || [[בקעת הירדן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] || אוזרחה סופית ב- 1997
|-
| [[טנא עומרים]] (נח"ל עומרים) || 1983 || דרום [[הר חברון]] || יישוב [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[יישוב קהילתי]] חילוני
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[נערן|ייט"ב]] (נערן) || 1970 || [[בקעת הירדן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] || אוזרחה ב- 1977 כ[[קיבוץ]] ובהמשך נהייתה ל[[מושב]]
|-
| [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]] || 1975 || גב [[הר שומרון]] || יישוב [[השומרון]] || אוזרחה ב- 1980 כ[[יישוב קהילתי]] של [[גוש אמונים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מגדלים]] || 1984 || [[השומרון]] || יישוב [[השומרון]] || אוזרחה ב- ב- 1986 כ[[יישוב קהילתי]] דתי
|-
| [[מורג]] || 1972 || דרום [[רצועת עזה]] || יישוב [[רצועת עזה]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[מושב]] עובדים דתי וב- 2005 פונתה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מיצד]] (נח"ל אספר) || 1983 || [[גוש עציון]] || יישוב [[השומרון]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[יישוב קהילתי]]
|-
| [[מיצר (קיבוץ)|מיצר]] || 1981 || דרום [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[קיבוץ]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מכורה]] || 1973 || גב [[השומרון]] || יישוב [[השומרון]] || אוזרחה ב- 1976 כ[[מושב]] שיתופי
|-
| [[מעלה חבר]] || 1982 || [[הר חברון]] || יישוב אזור [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[יישוב קהילתי]] דתי
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מצפה נטופה]] || 1981 || [[הגליל התחתון]] || ייהוד [[הגליל]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[יישוב קהילתי]] דתי
|-
| [[משואה (מושב)|משואה]] || 1969 || [[בקעת הירדן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] מול הגבול הירדני || אוזרחה ב- 1974 כ[[מושב]] שיתופי
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[נגוהות]] || 1982 || מערב [[הר חברון]] || יישוב [[הר חברון]] || שימש כ[[בסיס צבאי]] עד לאיזרוח ב- 1999 כישוב דתי קהילתי
|-
| [[נח"ל גינת]] || 1982 || נפת [[ג'נין]] || יישוב [[השומרון]] || פונתה ב- 1993 במסגרת [[הסכם אוסלו|הסכמי אוסלו]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אפיק (קיבוץ)|נח"ל גולן (אפיק)]] || 1967 || [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1972 כ[[קיבוץ]] בשם [[אפיק (קיבוץ)|אפיק]]
|-
| [[נח"ל חרובית]] || 1975 || [[חצי האי סיני]] || יישוב [[חצי האי סיני]] || אוזרחה ב- 1977 כ[[מושב]] שיתופי ופונתה במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל ומצרים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[נח"ל ים]] || 1967 || צפון [[חצי האי סיני]] || יישוב [[חצי האי סיני]] || אוזרחה ב- 1973. בהמשך נעזבה והייתה ל[[בסיס צבאי]] עד לפינוי [[חצי האי סיני]]
|-
| [[כפר דרום|נח"ל כפר דרום]] || 1970 || [[רצועת עזה]] || יישוב [[רצועת עזה]] || ננטשה בשנות השבעים והוקמה מחדש ב- 1990. פונתה ב- 2005 במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מחולה|נח"ל מחולה]] || 1968 || צפון [[בקעת הירדן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] מול גבול [[ירדן]] || אוזרחה ב- 1969 כ[[מושב]] שיתופי
|-
| [[נאות סיני|נח"ל סיני (נאות סיני)]] || 1967 || חבל [[ימית]], [[חצי האי סיני]] || יישוב [[חצי האי סיני]] || אוזרחה ב- 1972 כ[[מושב]] שיתופי ופונתה במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל ומצרים]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אליעד|נח"ל על (אליעד)]] || 1970 || [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1972 כ[[מושב]]
|-
| [[ניסנית]] || 1980 || צפון [[רצועת עזה]] || יישוב [[רצועת עזה]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[יישוב קהילתי]]. ב- 2005 פונתה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[נמרוד (יישוב)]] || 1982 || צפון [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1999 כישוב יהודי כפרי
|-
| [[נצרים]] || 1972 || [[רצועת עזה]] || יישוב [[רצועת עזה]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[יישוב קהילתי]]. פונתה ב- 2005 במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[סנסנה]] || 1997 || דרום [[הר חברון]] || יישוב אזור [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 2000 כ[[יישוב קהילתי]] דתי
|-
| [[צבעון]] || 1980 || [[הגליל העליון]] || יישוב גבול [[לבנון]] || אוזרחה ב- 1986 כ[[קיבוץ]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[צופר (מושב)|צופר]] || 1976 || [[הערבה]] התיכונה || יישוב [[הערבה]] || אוזרחה ב- 1981 כ[[מושב]]
|-
| [[קטורה]] || 1971 || [[הערבה]] || יישוב [[הערבה]] || אוזרחה ב- 1973 כ[[קיבוץ]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[קטיף (מושב)|קטיף]] || 1973 || [[רצועת עזה]] || יישוב [[רצועת עזה]] || אוזרחה ב- 1977 כ[[מושב]] עובדים. פונתה ב- 2005 במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]
|-
| [[קלי"ה]] || 1968 || צפון [[ים המלח]] || יישוב נפת [[יריחו]] || אוזרחה ב- 1974 כ[[קיבוץ]]
|-style="background-color: #EFEFEF;"
| [[קלע אלון]] (קלע) || 1981 || צפון [[רמת הגולן]] || יישוב [[רמת הגולן]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[קיבוץ]]. בהמשך ננטשה וב- 1991 הוקם במקום [[יישוב קהילתי]]
|-
| [[רועי (מושב)|רועי]] || 1976 || [[בקעת הירדן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] || אוזרחה ב- 1978 כ[[מושב]] עובדים
|-style="background-color: #EFEFEF;"
| [[רותם]] || 1984 || [[בקעת הירדן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] || אוזרחה ב- 2001 כ[[יישוב קהילתי]] אקולוגי
|-
| [[רימונים]] || 1977 || מזרח [[השומרון]] || יישוב הר שומרון || אוזרחה ב- 1980 כ[[יישוב קהילתי]] חילוני
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[שדמות מחולה]] || 1979 || בקעת [[בית שאן]] || יישוב [[בקעת הירדן]] || אוזרחה ב- 1984 כ[[מושב]] שיתופי
|-
| [[שיטים]] || 1984 || דרום [[הערבה]] || יישוב [[מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות]]
|| בשנות התשעים נכשלו ניסיונות האזרוח
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[תלם]] || 1982 || [[הר חברון]] || יישוב [[הר חברון]] || אוזרחה ב- 1983 כ[[מושב]] שיתופי
|}