== דבר הבקר בארץ ישראל ==
[[קובץ:ShemTov-Silwan-1904-1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ד"ר [[יוסף שם-טוב (וטרינר)|יוסף שם-טוב]] מזריק נסיוב לפרה בכפר [[סילואן]], 1904]]המקורות הזמינים הראשונים לגבי המחלה בארץ בעת החדשה מתארים התפרצויות במושבה [[ראשון לציון]] ב- 1884 וב[[מקוה ישראל|מקווה ישראל]] ב-1885. התפרצויות נוספות אירעו בשנים 1904, 1905, 1913, 1915, 1926 ו-1927. ההתפרצות הנרחבת של 1926–1927 החלה במחוזות של [[טבריה]], [[שכם]] ו[[רמלה]] ונקשרה לנוכחות המחלה באזור [[דמשק]]. בשנת 1970, כאשר דבר הבקר פשט בכל הארצות השכנות, חוסן כל הבקר בארץ בעוד מועד, והמחלה פסחה על ישראל. בשבוע הראשון של שנת 1983, בעקבות חדירתה ללבנון בשנת 1982, הגיחה המחלה שוב. היא התגלתה בעדר [[בקר לבשר]] סמוך לגבול [[לבנון]] והתפשטה – באמצעות הובלת בקר בלתי מבוקרת וללא היתר – לשמונה עדרי בקר נוספים שרעו בצפון הארץ ולעדר נוסף ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]]. ביעור המחלה – על ידי השמדה, הגבלת תנועת בעלי-חיים וחיסון מקיף – הושלם עד אוגוסט 1983. חיסון בקר הופסק ב-1989. בצאן נמשך חיסון בתרכיב דֶבֶר בקר לצורך הגנה מפני מחלת דֶבֶר הצאן, אך השימוש בתרכיב המבוסס על נגיף דבר הבקר הופסק ב-2006, ומאז מבוצע חיסון הצאן בתרכיב דֶבֶר צאן [[הומולוגיה (ביולוגיה)|הומולוגי]].{{הערה|א' פרידגוט, "[http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book%20HE%20250911.pdf היסטוריה קצרה של דבר הבקר בארץ ישראל]", '''רפואה וטרינרית''' 66 (3), ספטמבר 2011 , עמ' 16 (תקציר). המאמר במלואו ניתן לקריאה מקוונת במהדורה האנגלית של כתב-העת בעמ' בעמ' 65–68 (ר' ב"קישורים חיצוניים")}}
עם השלמת סקר סרולוגי מקיף ב-2009 הוכרזה ישראל על ידי הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) כחופשייה מנגיף דבר הבקר. כאמור, ב־2011 הכריזו ארגון המזון העולמי ו-OIE על ביעור דבר הבקר מהעולם.{{הערה|[http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book%20EN%20250911.pdf הדו"ח הסופי, מחודש מאי 2011, של הוועדה המשותפת של OIE ו- FAO לביעור עולמי של "דבר הבקר"] {{אנגלית}} ר' בעמודים 81-69}}
|