אינגה הראשון, מלך נורווגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מנהיג1 |שם=אינגה הראשון |תמונה= |כיתוב= |שם בשפת המקור=Inge Haraldsson |שם מלא=אינגה האראלדסון..."
 
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
שורה 38:
'''אינגה האראלדסון''' (ב[[נורדית עתיקה]]: '''Ingi Haraldsson''', ב[[נורווגית]]: '''Inge Haraldsson''';{{כ}} [[1135]] – [[3 בפברואר]] [[1161]]) היה [[מלכי נורווגיה|מלך נורווגיה]] מ-[[1136]] ועד מותו. תקופת מלכותו עמדה בסימן תחילת התקופה הידועה ב[[היסטוריה של נורווגיה]] כ[[מלחמת האזרחים הנורווגית]]. הוא מעולם לא היה שליט יחיד של הארץ. לרוב הוא ידוע בכינוי '''אינגה ה[[עקשת|גיבן]]''' (Inge Krokrygg) בשל [[נכות]]ו. יחד עם זאת, כינוי זה לא מופיע במקורות מתקופתו.
==ראשית חייו==
אינגה היה בנם החוקי היחיד של [[האראלד הרביעי, מלך נורווגיה]] ושל אשתו, אינגריד, בתו של [[אינגה הזקן]], [[מלכי שוודיה|מלך שוודיה]]. בכל אופן, עובדת היותו בן חוקי לא היוותה גורם מכריע בזכותו לעלות לכס המלוכה. אינגה גודל על ידי אוגמונד (או אמונד) במזרח נורווגיה. אביו נרצח ב-[[1136]] על ידי הטוען לכתר, זיגורד סלמבה. אינגה בן השנה הוכרז כמלך על ידי אסיפתאספת האצילים. שני אחיו למחצה, גם הם תינוקות, [[מגנוס האראלדסון|מגנוס]] ו[[זיגורד השני, מלך נורווגיה|זיגורד]], הוכרזו גם הם כמלכים. ה[[אפוטרופוס]]ים שלהם שתפו פעולה כנגד זיגורד סלמבה וכנגד בעל בריתו, המלך לשעבר, [[מגנוס הרביעי, מלך נורווגיה|מגנוס הרביעי]] ("העיוור"). ב-[[1139]] הם הובסו ונהרגו בקרב הולמנגרה. על פי ה[[סאגה|סאגות]] שב"קלף העבש" (Morkinskinna) וב[[מחזור העולם]], נבעה נכותו של אינגה מכך שהוא נישא על ידי אחד מהאפוטרופוסים שלו לקרב ב-[[1137]]: "...מגבו צמח [[גבנון]] ואחת מרגליו הייתה קצרה מהשנייה. בנוסף הוא היה כה חולה עד שהוא בקושי יכול היה ללכת כל ימי חייו". הכרוניקן הדני [[סקסו גרמטיקוס]] מציע הסבר אחר שעל פיו הוא היה לגיבן לאחר שהוא הופל על הרצפה על ידי אחת המשרתות בעת ינקותו. בשנות ילדותם של אינגה, זיגורד ומגנוס, נמשלה נורווגיה בשלום על ידי האפוטרופוסים שלהם, שהבולטת מתוכם הייתה אמו של אינגה, המלכה אינגריד. מגנוס, שעליו ידוע מעט, מת בילדותו במהלך שנות הארבעים של המאה ה-12. ב-[[1142]] הגיע לנורווגיה מ[[סקוטלנד]] אח רביעי, בוגר, [[אייסטיין השני, מלך נורווגיה|אייסטיין]]. האראלד הרביעי הכיר באייסטיין כבנו עוד לפני מותו ולפיכך ניתן לו חלק בממלכה.
==מלך==
לא נראה שחלוקת הממלכה בין האחים הייתה טריטוריאלית. לכל האחים היו זכויות מלכותיות שוות על כל חלקיה של נורווגיה. על פי הסאגות, היחסים בין האחים היו שלווים כל עוד האפוטרופוסים שלהם היו בחיים. חלק זה בתקופת מלכותם עמד בסימן הקמתה של [[ארכיבישוף|ארכיבישופות]] נורווגית עצמאית בנידארוס ([[טרונדהיים]]) ב-[[1152]]. עם מותם של האפוטרופוסים ועם התבגרותם של האחים, החלו העימותים ביניהם.