שמירת שבת כהלכתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
די והותר
מ עבר לטיוטה
שורה 44:
ספרים רבים מפנים אל הספר ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''שש"כ'''.
 
את שלוש המהדורות ערך [[אשר וסרטיל]] אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן.{{הערה| הרב [[יואל קטן]], [http://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=20&id=830 נתקבלו במערכת], [[המעיין (כתב עת)|המעיין]], טבת תשע"א}}
 
==חלקי הספר==
שורה 53:
הספר קיבל את [[הסכמה|הסכמות]] הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יחיאל יעקב וינברג]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[מנשה קליין]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב יוסף ברייער, הרב ברוך קונשטדט והרב [[יוסף נפתלי שטרן]]. הרב שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', וכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל. הסכמת הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] ניתנה למהדורה הראשונה של הספר והוסרה מן המהדורות הבאות.
 
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאוד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות [[אשר וסרטיל]], ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה{{דרוש מקור}}.
 
פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע ל[[מעלית שבת]], שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת הרבנים [[יוסף שלום אלישיב]] ו[[שמואל ווזנר]]{{הערה|{{כיכר השבת|יוסי הר-מור|הגרי"ש אלישיב: "אסור להשתמש במעליות שבת"|6569|29 בספטמבר 2009}}}}.