עיריית פתח תקווה – הבדלי גרסאות

בבחירות למועצת [[עירייה|עיריית]] פתח תקווה שהתקיימו ביולי [[1940]] השתתפו 6010 מתוך 6950 בעלי זכות בחירה{{הערה|1={{דבר||השתתפות רבה בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה|1940/07/04|00116}}}}. המצביעים חולקו לפי אזור מגוריהם לשש קלפיות שמוקמו ברחובות: מונטיפיורי, חובבי ציון, חפץ חיים, וולפסון, שטמפר ורמב"ם{{הערה|1={{דבר||הבחירות לעירית פתח תקווה תתקיימנה במועדן|1940/07/02|00407}}}}. [[ההסתדרות]] זכתה ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת [[המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]] זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ו[[פועלי אגודת ישראל]] ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של [[יוסף ספיר]], הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, [[ויצו]] - מנדט 1, צעירים - מנדט 1 והמרכז - מנדט 1).{{הערה|שם=בחירות40}} בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר כנגד נציג סיעת הפועלים, [[מאיר גרבובסקי|גרבובסקי]], על [[ראש עירייה|ראשות העירייה]], לאחר ש[[שלמה יצחק שטמפפר]] הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קבלו 7 קולות כל אחד,{{הערה|1={{דבר||דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד|1940/07/25|00115}}}} ולבסוף זכה ספיר בתפקיד.{{הערה|1={{דבר||דבר היום|1940/08/18|00108}}}} המועצה המשיכה בתפקידה עד הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1950 וספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד תחילת שנת [[1951]]. אני כאן אני פאן וסקסי אני חםםםםםם

בבחירות בנובמבר 1950 קבלה רשימת ההסתדרות 5 מנדטים, מפ"ם - 2, [[אגודת ישראל]] - 1, [[פועלי אגודת ישראל]] - 1, המזרחי - 1, [[הפועל המזרחי]] - 1, הציונים הכלליים - 5 ותנועת החרות - 1{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0130.pdf ילקוט הפרסומים 130], 17 בדצמבר 1950, עמ' 372-374}}. בכך נוצר רוב של נציגי תנועות הפועלים שכלל 5 נציגי [[ההסתדרות]], 2 נציגי [[מפ"ם]], נציג [[הפועל המזרחי]] ונציג [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|1={{דבר||התוצאות הסופיות של הבחירות - פתח תקווה|1950/11/17|00102}}}}. אולם על הנציגים הדתיים הופעל לחץ כבד שלא לתמוך בנציג [[ההסתדרות]]. בעקבות הלחץ התפטרו שני הנציגים הראשונים ברשימת הפועל המזרחי ממועצת העירייה{{הערה|{{דבר||הגוש הימני הדתי עיכב שוב בחירת הנהלות עירוניות|1951/01/02|00106}}}} ובמקומם נכנס למועצה דוד נוימן. הוא סירב להיכנע ללחצים ולבקשות מטעם תנועתו להצביע עבור [[יוסף ספיר]] תמורת תמיכה של אנשי [[הציונים הכלליים]] ב[[שלמה זלמן שרגאי]] לראשות עיריית [[ירושלים]], וב-5 בינואר 1951 נבחר [[פנחס רשיש]] לראשות העירייה{{הערה|{{דבר|צבי נוימן|הצביע לפי מצפונו למען יוכל ללחום את מלחמת הפועל הדתי|1951/01/16|00205}} - הערה: הכותב איננו דוד נוימן, נציג הפועל המזרחי בעירייה: {{דבר||כדי למנוע טעות|1951/01/17|00433}}}}. אולם כעבור מספר ימים קבע [[בג"ץ]] שההצבעה בטלה מכיוון שדוד נוימן לא היה תושב פתח תקווה, אלא תושב [[פג'ה]], ובמקומו נכנס [[מרדכי קראוסמן]] לעירייה כנציג הפועל המזרחי. בינתיים, בלחץ [[מועצת גדולי התורה]] נסוג נציג [[פועלי אגודת ישראל]] מתמיכה בנציג תנועת ההסתדרות, [[פנחס רשיש]], מכיוון שלא היה דתי. הימין הציע הסכם רוטציה על פיה יבחר [[שמעון כץ]] לראשות העיר ולאחר מספר חודשים תועבר ראשות העיר לידי [[עזרא איכילוב]]{{הערה|{{דבר||פתח תקווה|1951/03/01|00411}}}}, אולם מחנה הפועלים גיבש הסכם דומה ו[[מרדכי קראוסמן]] מונה לראשות העיר ו[[פנחס רשיש]] ואידלמן, נציג פועלי אגודת ישראל, היו לסגניו{{הערה|1={{דבר|י. ז.|שלבים דרמטיים של חילופי המשמרות בפ"ת|1955/06/26|00502}}}}, עד שבנובמבר 1951 הושגה הסכמה בקואליציה הפועלית על העברת ראשות העיר לידי רשיש. קראוסמן התפטר, רשיש נבחר לראשות העיר וקראוסמן ואידלסון היו לסגניו{{הערה|1={{דבר||רשיש - ראש עיריית פתח תקווה|1951/11/12|00409}}}}.5

* יחד שבטי ישראל (ישי) בראשותיחדבולבולשות בני זהבי והרב אברהם סבג - 2 מנדטים

|10 ||אוהד [[איציק ברוורמן]] המלך|| 1 || [[2013]]- || אכפ"ת - רשימה מקומית