תקשורת תומכת וחליפית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 25:
[[תמונה:Stephen Hawking 050506.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סטיבן הוקינג על כיסא גלגלים ממונע עם משענת ראש ומנשא שעליו מכשיר תקשורת חלופית]]
 
תקשורת חליפית ותומכת יכולה לעזור באופן דרמתידרמטי לחלק מהאנשים שמתקשים להתבטא אך לא לכולם. המאמצים של העוסקים במקצוע (קלינאי תקשורת עם הכשרה נוספת בטכנולוגיה מסייעת) להכליל באופן תאורטי את מי שתקשורת כזו תעזור לו ומי שלא, לא צלחו.
 
ניתן לחלק את המשתמשים בתקשורת חליפית ותומכת לשתי קבוצות: קבוצת האנשים שיש להם קושי גם בהבנת שפה וגם בביטוייה לעומת קבוצת האנשים שיש להם קושי רק בביטויי שפה. בין האנשים שיש להם קושי רק בביטוי שפה אך לא בהבנתה, יש אנשים עם לקות נקודתית במערכת הדיבור ויש אנשים עם לקויות נרחבות. אנשים עם לקות נקודתית במערכת הדיבור יכולים להיות אנשים שעברו עקירה של [[מיתרי הקול]] בגלל [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בגרון (כמו השרה פרופ' [[יהודית נאות]]) ואנשים שעברו אירוע מוחי שפגע בעיצבוב שרירי הגרון. אנשים שמתקשים רק בביטוי שפה אך לא בהבנתה בשל לקויות נרחבות יכולים להיות אנשים עם בעיה בכלל שרירי הגוף או אנשים עם בעיה בעיצבוב כלל שרירי הגוף כמו חלק מהלוקים ב[[שיתוק מוחין]] או [[טרשת נפוצה]] (לדוגמה, הפיזיקאי [[סטיבן הוקינג]]). אצל מי שיש לו בעיה פיזית כלל גופנית שמקשה גם על הדיבור, מכשיר התקשורת עשוי להיות מחובר במנשא מיוחד אל [[כיסא גלגלים|כיסא הגלגלים]].