סבון משומן אדם במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

על פי [[שמועה|שמועות]] שהופצו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]] ייצרו '''[[סבון]] מ[[רקמת שומן|רקמות שומן אדם]]''', ובפרט מרקמות שומן של [[יהודים]] שהושמדו ב[[שואה]]. הגרמנים אכן ניסו לייצר סבון מרקמות שומן אדם, אך מרבית ההיסטוריונים סבורים שלא נעשה ייצור בקנה מידה גדול.

שמועות על כך שה[[נאצים]] מייצרים סבון מגופות בני אדם הופצו בשלב מוקדם של [[מלחמת העולם השנייה]], ורבים האמינו בנכונותה. בידיעה שהופצה בהסברה הבריטית, שנקראה בגרמנית: Kadaververwertungsanstalt (נהגה: קדאפרפרברטונגסאנשטאלט), נטען כי בגלל מחסור בשומן, שנועד לייצור [[ניטרוגליצרין]], [[נר]]ות וחומרי סיכה, השתמשו הנאצים בגופות חיילים גרמנים וחיילי [[מדינות ההסכמה]] שנהרגו בחזיתות, ליצירת שומן{{הערה|1=‏PonsonbyPonsonby, Arthur (1928). Falsehood in Wartime. New York: Dutton. pp. 102, 111–112‏111–112}}.

דיווח על ייצור סבון מגופות על ידי הנאצים פורסם ב[[ניו יורק טיימס]] ב-26 בנובמבר 1942 על ידי [[סטיבן וייז]]{{הערה|1=[[סטיבן וייז]], '''[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FA0B10FE3455107B93C4AB178AD95F468485F9&scp=3&sq=Stephen%20S.%20Wise%20soap&st=cse SLAIN POLISH JEWS PUT AT A MILLION]''' '''ניו יורק טיימס''', 26 בנובמבר 1942}}. בעקבות הפרסום הוציא [[הימלר]] הוראה בכתב ב-30 בנובמבר 1942 שלא לעשות שימוש לא ראוי בגופות‏‏בגופות{{הערה|1=‏[http://books.google.com/books?id=Q-0B9-D5Vz4C Michael Shermer, Alex Grobman, Arthur Hertzberg, '''Denying history: who says the Holocaust never happened and why do they say it?''', University of California Press, 2002], page 117.{{ש}}וכן: Himmler to Müller, 30 Nov. 1942, US National Archives, Record Group 242, Microfilm Series T-175/Roll 58/Frame 2521486. quoted in Richard Breitman, "[http://books.google.com/books?id=Rr9B7W9k_fYC&printsec=frontcover&dq=millen#PPA70,M1 Secrecy and the Final Solution]", in: Rochelle L. Millen, ''New perspectives on the Holocaust'', pp. 70-71.}}.

כמו כן ביקש הימלר לחקור האם השמועות נכונות ולהודיע לו על כל מקרה‏‏מקרה{{הערה|1=‏[http://www.history.ucsb.edu/faculty/marcuse/dachau/legends/soap.htm Harold Marcuse, Did Nazis use human body fat to make soap?]‏}}.

{{ציטוט|תוכן=מחוץ לדנציג ראינו בית חרושת שבו נעשו ניסיונות לייצר סבון מגופות בני אדם, בניהולו של פרופסור גרמני ושמו ספנר. במקום ראינו מכלים מלאים ראשי אדם ואברים אחרים מושרים בנוזל, ודליים מלאים פתיתי חומר - סבון אנוש. מחזה זוועה! צעיר פולני מגורמן וקלוש-תגובה עבד במקום זה במעבדה. הוא נראה מבוהל ומפוחד מאד וסיפר כי למעשה לא עבר בית החרושת את שלבי הניסוי, אך הסבון שיוצר בו היה משובח, אם כי הדיף ריח רע. חומר כימי מיוחד שהוסף לתרכובת העניק לסבון ריח שקדים ודבר זה חיבב את המוצר על אמו. כן סיפר כי שמע מפי פרופסור ספנר כי הגרמנים אמרו להקים בית חרושת לסבון בכל מחנה ריכוז ולהעמיד את הייצור על בסיס תעשייתי.{{הערה|1=‏אלכסנדראלכסנדר ורט, '''רוסיה במלחמה 1941 - 1945''', הוצאת מערכות, 1968, כרך ב', עמ' 668‏668}}.|מרכאות=כן}}

שני שבויים בריטיים שהקימו את המחנה העידו על ייצור הסבון ואמרו שמכונה לייצור סבון הוכנה בסביבות מרץ-אפריל 1944. בעקבות זאת קבעו שופטי משפטי נירנברג: {{ציטוטון|היו מקרים בהם נעשו נסיונות להשתמש בשומן מגופות הנרצחים בייצור מסחרי של סבון}}{{הערה|1=vol. 1, p. 252 ‏IMTIMT, quoted in [http://www.nizkor.org/features/techniques-of-denial/soap-01.html Deceit & Misrepresentation, The Techniques of Holocaust Denial], Nizkor‏Nizkor}}.

נטען ש[[סבון]] עליו נחרטו האותיות RIF (העשויות להיקרא כ-RJF), נעשה משומן של בני אדם ושהאותיות RIF הן [[ראשי תיבות]] של ''Rein Judisches Fett'' (שומן יהודי טהור), או של ''Rein Idisches Fett''. ניצולי שואה רבים העידו שבזמן היותם במחנות סיפרו להם שהסבון שעליו האותיות RIF עשוי מגופות של יהודים, וכן היו עדויות על אנשים [[מחנה השמדה|שבמחנות ההשמדה]] נמנעו מלהשתמש בסבון, או קברו אותו בגלל היותו מגופות של יהודים‏‏יהודים{{הערה|1=‏למשללמשל, [http://srmemo.blogspot.com/2008/08/blog-post_5454.html זיכרונות שמואל מרדכי רובינשטיין]‏}}.

ב[[רומניה]] שלאחר מלחמת העולם השנייה רכשו יהודים סבונים שעליהם הוטבעו האותיות '''RIF''' מהחנויות ו[[קבורה (יהדות)|קברו]] אותם בבית הקברות היהודי, כפי שנעשה ב[[סאטו מארה]] ב-[[1946]], ביום האזכרה לנרצחים בשואה{{הערה|1=[http://www.jewishcomunity.ro/index.php?page=content&p=mainpage&id=10 הקהילה היהודית של סאטו מארה]}}{{הערה|הלוויה דומה ב[[ירושלים]] מתוארת ב{{דבר||יהדות אוסטריה מפקידה בירושלים את אפר קדושיה|1949/06/27|00125}}}}. טקסים כאלו נעשו גם שנים רבות לאחר השואה, למשל ב[[אטלנטה]] ‏‏בשנתבשנת 1970{{כ}}{{הערה|1=‏[http://news.walla.co.il/?w=//21796 מוזיאון השואה בארצות הברית: "אין הוכחה לכך שהנאצים יצרו סבון משומן יהודים", 25 בספטמבר 2000], אתר Walla‏Walla}}.

ב[[מרתף השואה]] יש מיצג הכולל פיסות סבון שעל פי הטענה שם יוצרו מגופות של יהודים‏‏יהודים{{הערה|1=‏[http://yonatanamirsnotes.wordpress.com/2005/12/09/shoa_bas/ יונתן אמיר, יד-ושם מודל 48']‏}}.

בספר השחור שכתב [[איליה ארנבורג]] לאחר המלחמה נכתב: "בחלק אחר של מחנה [[בלז'ץ]] היה בית חרושת ענקי לסבון. הגרמנים בחרו את האנשים השמנים ביותר, רצחו אותם וייצרו מהם סבון". סיפור דומה סופר על ידי יהודי מ[[לבוב]] שסיפר על עובד רכבת שאמר לו שב[[בלזשבבלז'ץ]] מייצרים סבון מגופות היהודים הנרצחים{{הערה|{{דבר||פליט יהודי מלבוב מספר על השמדת היהודים|1943/12/07|00206}}}}. [[אנטולי קוזנצוב]], בספרו '''באבי יאר''', כותב: "בבאבי-יאר נבנה והלך מפעל נסיוני לתעשיית סבון, להפקת סבון מגוויות ההרוגים, אך הגרמנים לא הספיקו לסיים בנייתו"{{הערה|[[אנטולי קוזנצוב]], '''באבי יאר''', [[עם עובד]] , תל אביב 1968, עמ' 160}}.

בבדיקות מעבדה שנעשו באוניברסיטה החקלאית של [[ורשה]] בשנת 2006 על ידי החוקר אנדז'יי סטוליחווֹ (Andrzej Stolyhwo), נמצא שומן אדם בפיסת סבון, שהוצגה ב[[משפטי נירנברג]] ושככל הנראה הגיעה משטוטהוף‏‏משטוטהוף{{הערה|1=‏{{nrg|אורי הלר|מחקר: הנאצים יצרו סבון מגופות|488/161|8 באוקטובר 2006|}}‏}}.

רוב ההיסטוריונים טוענים כי הגרמנים לא ייצרו סבון מרקמות שומן של יהודים בייצור המוני‏‏המוני{{הערה|1=‏[http://books.google.com/books?id=Q-0B9-D5Vz4C Michael Shermer, Alex Grobman, Arthur Hertzberg, '''Denying history: who says the Holocaust never happened and why do they say it?''', University of California Press, 2002], page 115‏115}}.

ההיסטוריון פרופ' [[ישראל גוטמן]] אמר בהקשר לייצור סבון מבני אדם על ידי הנאצים כי "זה מעולם לא נעשה בקנה מידה גדול"‏‏{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=Q-0B9-D5Vz4C Michael Shermer, Alex Grobman, Arthur Hertzberg, '''Denying history: who says the Holocaust never happened and why do they say it?''', University of California Press, 2002], page 117‏117}}.

ב[[יד ושם]] קבעו בהצהרה רשמית שמעולם לא הוכח שהנאצים ייצרו סבון משומן של יהודים ומספר עדויות שנבדקו בנושא זה נמצאו חסרות בסיס. בין השאר נמצא שפיסות סבון שהובאו לקבורה מכיוון שנטען שיוצרו מגופות של יהודים כלל לא הכילו שומן{{הערה|שם=ידושם|1=‏[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=172144&sid=126 יד ושם: לא עשו סבון משומן של יהודים]}}.

[[הכחשת שואה|מכחישי שואה]] רבים מחזקים את טענתם שהשואה לא הייתה, בכך שכביכול שסיפור הסבון לא היה, כך גם שאר הסיפורים על השואה הם הגזמות או בדיות. בשנת 1980 הכריז ארגון של מכחישי שואה על פרס של $25,000 למי שיביא הוכחה שהנאצים ייצרו סבון מיהודים ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.nizkor.org/ftp.py?people/m/mermelstein.mel//mermelstein.text Shofar FTP Archive File: people/m/mermelstein.mel//mermelstein.text], Nizkor‏Nizkor}}.

ואולם, יש הסוברים שהגרמנים עסקו בייצור סבון משומן של יהודים; כך למשל, [[מל מרמלשטיין]], שהגיש מספר תביעות משפטיות נגד מכחישי שואה‏‏שואה{{הערה|1=‏[http://books.google.com/books?id=Q-0B9-D5Vz4C Michael Shermer, Alex Grobman, Arthur Hertzberg, '''Denying history: who says the Holocaust never happened and why do they say it?''', University of California Press, 2002], pages 114-115‏‏115}}.

הביטוי "סבון" שנוצר ב[[סלנג]] ה[[עברית ישראלית|ארץ ישראלי]], ושהתייחס בעיקר ל[[ניצולי השואה]], לא היה קשור בהכרח לסיפור "הסבון האנושי" מן השואה, אלא היה ביטוי של לעג לעולים ה"לא ספורטיבים", "לא שזופים" ו"חלושים" שבאו מאירופה.{{הערה|דן בן אמוץ, נתיבה בן יהודה -מילון עולמי לעברית מדוברת, כרך א vol.1,זמורה ביתן, תל אביב 1982, ע' 158}}. מאוחר יותר היו מחברים שחשבו כי יש קשר בין המילה הלועגת הזאת לסיפור "הסבון היהודי" ואף הרחיקו לכת בחושבם כי לפועל "לסבן" במובן להונות, יש קשר לשמועה שיהודים אלה ניצלו מלהפוך לסבונים בידי הנאצים‏‏.הנאצים{{הערה|1=‏ [[רוביק רוזנטל]], [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/804/836.html קרב התרבות הגדול בממלכת הריאליטי]‏}}.