מנגנוני הגנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
|||
שורה 23:
* '''[[נסיגה (פסיכולוגיה)|נסיגה]]''' – בניגוד למנגנוני הגנה ראשוניים אחרים, הנסיגה מציעה בריחה מן המציאות ללא צורך בעיוות תפישתי. בתהליך זה נסוג האדם הבוגר ממצבים חברתיים או בינאישיים ומחליף את מתחיו של העולם החיצוני בעולם של פנטזיה פנימית. אנשים המשתמשים במנגנון ההגנה הזה באופן רצוני ומבלי להפגין שיטות נוספות להתמודדות עם חרדה מוגדרים לעתים כ[[הפרעת אישיות סכיזואידית|סכיזואידים]]. התמכרות ל[[סמים]] או ל[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]] במטרה לשנות את מצב התודעה מהווה אף היא סוג של נסיגה פרימיטיבית. דוגמה קיצונית אחרת היא מצב של [[סכיזופרניה]] [[קטטוניה|קטטונית]], המובנת לעתים כניסיון של האני הבוגר למצוא הגנה בנסיגה להתנהגויות התואמות תינוק חסר ישע.
* '''[[פיצול (פסיכולוגיה)|פיצול]] של האגו''' – פעוטות שטרם השיגו את היכולת ל[[קביעות אובייקט]] תופסים את העולם סביבם כמתחלק ל"טוב מושלם" ול"רע מושלם" ואינם מסוגלים עדיין להכיר בקיומו של [[תאוריית יחסי אובייקט|אובייקט]] שהינו בחלקו טוב ובחלקו רע. מבוגרים משתמשים במנגנון הגנה שבמסגרתו הם מייחסים לאחר תכונות מלאכיות/שטניות באופן בלעדי ומוחלט כאמצעי להפחית חרדה וחוסר ודאות ולהגביר את תחושת הערך העצמי שלהם. כך למשל עשוי אדם להתייחס למטפל שלו כאל התגלמות הטוב (חכם, רגיש, מבין, מקבל) תוך התעלמות גורפת מכל גילוי של חולשה מצידו אשר היה עשוי לתרום לחוויה שלמה ואמביוולנטית יותר. מנגנון הפיצול נחשב אופייני ל[[מבנה אישיות פסיכוטי|פסיכוטים]] ולבעלי [[מבנה אישיות גבולי]].
* '''שליטה אומניפוטנטית''' – ראשיתו של מנגנון הגנה זה הוא בתקופת הינקות, כאשר התינוק אינו מודע עדיין לנפרדות שבינו לבין אובייקטים אחרים שבסביבתו. מכיוון שכך, הוא מבין את כל אירועי המציאות כאילו הגורם להם הוא מקור פנימי כלשהו בו-עצמו; כך לדוגמה, כאשר לתינוק קר והוריו מבחינים בכך ומספקים לו חום, הוא מבין זאת כאילו הוא עצמו ייצר את החום הזה באופן מאגי כלשהו. במהלך ההתפתחות הנורמלית, תחושת האומניפוטנטיות המאפיינת את הינקות מתחלפת בהאדרתם של אובייקטים חיצוניים (לרוב, ההורים הנתפשים על ידי הפעוט ככל-יכולים) ומפנה לבסוף את מקומה לטובת ההבנה כי אין אדם שכוחותיו בלתי-מוגבלים. נראה שאצל כל בני האדם נותרים שיירים של פנטזית הכל-יכולות, אולם כשהצורך לשלוט באחרים ולהכפיף את הסביבה לרצונותיו של הפרט גובר על שיקולים אתיים ופרקטיים נהוג לאבחן [[הפרעת אישיות אנטיסוציאלית]] (הקרויה גם [[פסיכופתיה]] או סוציופתיה). ביטויים פתולוגיים פחות של מנגנון הגנה זה עשויים להוביל את הפרט לתחומי עיסוק המעניקים סיפוק לגיטימי לצורך בחוויה האומניפוטנטית, בתפקידי ניהול והנהגה, בפוליטיקה, בעסקים, בזרועות הביטחון, בקרב ראשיהן של קבוצות דתיות, בתעשיית הבידור ועוד.
שורה 43:
==מנגנוני הגנה לעומת מנגנוני הסתגלות==
על פי [[רוני סולן|רוני סולן{{הערה|1= רוני סולן (2007) '''חידת הילדות''', מודן הוצאה לאור, עמ' 78-106, 265-298}}]][[#cite_note-3|<span class="mw-reflink-text"><nowiki>[3]</nowiki></span>]] מנגנוני הגנה נבדלים ממנגנוני הסתגלות, ועיקר פעילותם הוא באחת משלוש המערכות הרגשיות:
#המערכת החיסונית הנרקיסיסטית (narcissistic immune system) - תפקודי ה[[נרקיסיזם]]: חיסון תחושת המוכרות בעצמי מפני פלישה של תחושת זרות. פועלת בין שתי המגמות המנוגדות: משיכה אל המוכר ודחייה של הזר.
#מערכת הבקרה, הוויסות והניתוב הרגשי (self-regulation) - תפקודי ה[[אגו]]: וויסות דחפים ורגשות. פועלת בין שני קטבים מנוגדים: התפרצות רגשית ובלימה רגשית.
שורה 108:
• '''[[העברה (פסיכולוגיה)|העברה]] (transference)''' - לצורך חוויית התקשרויות בהווה כמוכרות וכנשלטות. היחסים עם הזולת נחווים כמוכרים על בסיס יחסי אובייקט מהעבר.
===דוגמאות למנגנוני הגנה===
שורה 143 ⟵ 141:
==לקריאה נוספת==
* [[אנה פרויד]], '''האני ומנגנוני ההגנה''', הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר|זמורה-ביתן]], 1987 (וראו תצוגה של חלקים נבחרים מהספר ב-[http://books.google.co.il/books?id=-s3oMEd5-yIC&printsec=frontcover&source=gbs_navlinks_s#v=onepage&q=&f=true Google Books])
* רוני סולן (2007), '''חידת הילדות''', [[מודן הוצאה לאור]]
{{ltr|
* 1994 ,Nancy McWilliams, '''Psychoanalytic Diagnosis: Understanding Personality Structure in Clinical Process''', The Guilford Press
| |||