קריאת ההלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up, replaced: === '''מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ''' === ← === מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ === באמצעות AWB |
|||
שורה 6:
==מועדי אמירת ההלל==
[[קובץ:Scribe and illustrator- Joel ben Simeon - First Nuremberg Haggadah - Google Art Project.jpg|300px|ממוזער|חצי הלל, [[הגדת נירנברג]], [[1449]]]]
עיקרה של תקנת קריאת ההלל נסבה על [[תפילת שחרית]] של היום הראשון של חג ה[[פסח]], ב[[שבועות]], בכל ימי חג [[סוכות]] ו[[שמיני עצרת]] ובשמונת ימי [[חנוכה]], ואז '''גומרים את הלל''' – קוראים את כל הפרקים הנזכרים לעיל, בברכות לפניו ולאחריו (ראו [[#ברכות ההלל|להלן]]). הלל כזה נקרא גם "הלל גמור" או "הלל שלם". על ימים אלו נוספים בחוץ לארץ גם ימים טובים שניים של גלויות: שני של פסח, שני של שבועות ו[[שמחת תורה]].
===ליל הסדר===
בתקופת [[בית המקדש]] גמרו את ההלל בעת הקרבת [[קרבן הפסח]] וכזכר לכך נהוג כיום לגמור את ההלל ב[[ליל הסדר]] כחלק מסדר ה[[הגדה של פסח|הגדה]], אך משום שהלל זה מפוצל בין חלקי ההגדה השונים אין מברכים לפניו{{הערה|לאחריו מברכים את [[ברכת השיר]] שלפי חלק מן השיטות היא אותה ברכה אשר מברכים בסיום ההלל}}. לפי [[נוסח הספרדים|מנהג הספרדים]] אומרים הלל גמור בברכות גם בתפילת ערבית של ליל הסדר. מנהג זה התקבל ב[[נוסח ספרד]] ה[[תנועת החסידות|חסידי]] ובארץ ישראל גם לפי [[נוסח אשכנז]].
===ראשי חודשים וסוף הפסח===
שורה 25:
==ברכות ההלל==
ב[[משנה]]{{הערה|[[מסכת סוכה]] פרק ג' משנה י"א}} מוזכר שמקום שנהגו לברך אחר ההלל מברכים ובמקום שנהגו שלא לברך אין מברכים. ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]]{{הערה|מסכת סוכה דף לט עמוד א}} מביא שכוונת המשנה לברכה לאחר אמירת ההלל, אך לפניו מברכים כשאר ברכות המצוות. התלמוד אינו מזכיר מהן הברכות, אך מדברי ה[[גאונים]] נראה כי נוסח הברכה הוא "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל" ואילו הברכה החותמת היא ברכה הפותחת במלים "יהללוך ה' אלהינו כל מעשיך" וחותמת "מלך מהולל בתשבחות".
תקנה מאוחרת של [[מהר"ם מרוטנבורג]] היא לברך גם על ההלל הגמור "לקרוא את ההלל" כפי שנוהגים לברך לפי חלק מן השיטות על ההלל בדילוג. הסיבה לתקנה זו הוא חשש שמא ישכח מילה או אפילו אות ואז ההלל אינו גמור וברכותיו לבטלה. תקנה זו התקבלה רק אצל יהודי אשכנז (הן [[נוסח אשכנז]] והן [[נוסח ספרד]] ה[[תנועת החסידות|חסידי]]) אך ביתר הקהילות נשמר הנוסח המקורי.
שורה 39:
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף ל"ח עמוד ב'}} מובא [[מנהג]] מתקופת ה[[אמוראים]], ש[[שליח ציבור|שליח הציבור]] קורא את ההלל לציבור,{{הערה|{{הדגשה|אמר רבא: הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא... הוא אומר הללו עבדי ה', והן אומרים הללויה; מכאן שמצווה לענות הללויה|סוכה לח ב|סוכה לח ע"ב}}.}} וכך השתמר המנהג אצל כמה קהילות (לדוגמה, אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]]), לקרוא את ההלל "בקירוי" – כלומר: שליח הציבור קורא שבר פסוק מההלל, וכל הציבור עונים אחריו הללויה, וכן על זה הדרך 123 שברי פסוקים, כמנין שנותיו של אהרון. בשאר העדות לא השתמר מנהג כזה, ואין הוא מחייב אותן.{{הערה|וכן כתבו בעלי ה[[תוספות]] שם, ד"ה הלכתא: "ומה שאין אנו נוהגין עכשיו לעשות כן - משום דמנהגא קרי ליה והיכא דלא נהוג לא נהוג".}}
===
• {{בעבודה אקדמית|יעד=30/07/16}}.
| |||