מדינת אורנג' החופשית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 1:
{{מדינה
| שם=מדינת אורנג' החופשית
שורה 55 ⟵ 56:
{{ערך מורחב|הטרק הגדול}}
ייסוד מדינת אורנג' החופשית בראשית שנות ה-50 של [[המאה ה-19]], היווה את אחד מהצלחותיו הגדולות ביותר של [[הטרק הגדול]]. מוצאו של העם האפריקאנרי, השחקן הראשי בטרק הגדול, הוא ב[[מושבת הכף ההולנדית]], אשר החלה את דרכה ב[[קייפטאון]] בשנת [[1652]]. האפריקאנרים הם צאצאיהם של המתיישבים ההולנדים שאכלסו את המושבה, אשר בשנת [[1806]] עברה סופית ל[[האימפריה הבריטית|שליטה בריטית]]. למרות שבתחילה ניסה השלטון הבריטי החדש לרכוש את אמונם של האפריקאנרים, עד מהרה היחסים בין הצדדים עלו על שרטון. האפריקאנרים תפסו את השלטון הבריטי כרודני, וחשו געגוע לימי השלטון ההולנדי.{{הערה|שם=O. Ransford, The Afrikaner Debate|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourdecline.com/smartboard/shop/ransford/chap2.htm The Afrikaner Debate]}} עד מהרה החלו קולות של מרד להישמע בקרב האפריקאנרים במושבה, אך לנוכח כוחה העצום של האימפריה, הבינו האפריקאנרים שכל ניסיון לעימות ישיר עמה נידון לכישלון. ברם, הם החליטו שעזיבתה של המושבה היא מעשה בלתי נמנע.{{הערה|שם=יהונתן אלשך|יהונתן אלשך, '''ההיסטוריה הפוליטית של דרום אפריקה''', [[הוצאת משרד הביטחון]], תל אביב, 2014}}
[[קובץ:Andries Hendrik Potgieter, Delagoabaai.jpg|
לאחר שורה של דיונים פנימיים ממושכים, בשנת [[1835]] יצאו ממושבת הכף משלחות ראשונת של חלוצים אפריקאנרים לתור את הארץ. בתחילה, אנשי הטרק התמקדו בעיקר בהכנעת השבטים הילידים בשטחים עליהם תקום לימים מדינת אורנג' החופשית וכן בצפונה של הארץ, איפה שעתידה לקום [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]]. עקב הצלחתם לקצור ניצחונות על חלק מהשבטים בשלהי שנת [[1836]], ההגירה ממושבת הכף מזרחה הפכה להמונית. בחודשים הבאים אלפי אפריקאנרים עמוסים על עגלות משא עזבו את שטחי המושבה ונעו לכיוון צפון מזרח, אל השטחים שמעבר ל[[אורנג' (נהר)|נהר האורנג']].{{הערה|שם=O. Ransford, Pillar of Smoke by Day|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourcivilisation.com/smartboard/shop/ransford/chap6.htm Pillar of Smoke by Day].}} בתחילה, הם ניסו לבסס מדינה עצמאית בחבל נטאל, היא [[רפובליקת נטאליה]]. הרפובליקה שם התבררה לבסוף ככישלון, לאחר שבריטניה כבשה את המקום בשנת [[1845]] והקימה בו [[מושבת נטאל|מושבה משלה]]. לאחר מכן, הם פנו לפנים.
==היסטוריה==
[[קובץ:Andries Pretorius.jpg|200px|ממוזער|אנדריאס פרטוריוס]]▼
▲{{פסקה בעבודה}}
===ניסיונותיו של פוטגיאטר לבסס עצמאות===
עם כישלון יישוב חבל נטאל עקב הכיבוש הבריטי של המקום, מצאו את עצמם האפריקאנרים במצב בו כל חופי היבשת הסמוכים נשלטים על ידי ישויות זרות: בחוף המערבי שכנה [[מושבת הכף]], ובחוף המזרחי ובחבל נטאל שכנה [[ממלכת הזולו]] משכבר הימים וכעת גם [[מושבת נטאל]]. ברם, פנו האפריקאנרים ליישב את פנים היבשת, את מרכז הארץ. למעשה, עוד קודם הקמת [[רפובליקת נטאליה]], לנוכח אפריקאנרים רבים אשר טענו כי ההתיישבות בנטאל היא חסרת סיכוי בהתחשב בכוונת הבריטים באזור, החלו אפריקאנרים רבים מתיישבים בפנים הארץ ובמרכזה ומנסים לבסס שם ריבונות רפובליקנית משלהם. כך למשל הקימו אפריקאנרים בראשות [[הנדריק פוטגיאטר]] בשנת [[1838]] את העיירה [[פוצ'פסטרום]] ב[[הפרובינציה הצפון-מערבית|פרובינציה הצפון מערבית של ימינו]]. עם הקמתה הם הכריזו עליה כעל רפובליקה עצמאית בשם רפובליקת פוצ'פסטרום (Republiek van Potchefstroom), אשר להלכה שלטה גם על שטחים שיהפכו בעתיד למדינת אורנג' החופשית.{{הערה|שם=O. Ransford, The High Veld|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourcivilisation.com/smartboard/shop/ransford/chap11.htm The High Veld].}} במקביל לייסוד פוצ'פסטרום, באותם החודשים הקימו אפריקאנרים במרכז שטחי [[המדינה החופשית]] של ימינו את העיירה [[ויינבורג]] ובה הכריזו על לידתה של רפובליקת ויינבורג (Republiek van Winburg). מעט לפני מפלתה הסופית של רפובליקת נטאליה בפני בריטניה, ב-[[9 באפריל]] [[1844]] הכריזו תושבי ויינבורג ופוצ'פסטרום על הקמתה של [[פדרציה]] ביניהם בשם רפובליקת פוצ'פסטרום-ויינבורג (Republiek van Potchefstroom-Winburg), אשר להלכה שלטה על שטחים נרחבים במרכז דרום אפריקה של ימינו. הם גיבשו לעצמם [[חוקה]], אשר קבעה בין השאר כי הנדריק פוטגיאטר מנהיגם יהיה שליטה הבלתי מעורער של המדינה. למרות הניסיון של האפריקאנרים באותם השנים לצייר זאת כך, הרפובלקיה הפדרלית כמו גם שתי אלו שקדמו אליה, היה בעיקר הצהרתיות. בניגוד לרפובליקת נטאליה אשר היה בה לפחות לתקופה מסוימת שלטון ריבוני, קשה להתייחס לרפבוליקות זעירות אלו כאל [[מדינה|מדינות]] של ממש.{{הערה|שם=O. Ransford, The High Veld}}
שורה 66 ⟵ 65:
כשנה לאחר הקמת הרפובליקה הפדרלית, בשנת [[1845]] נע פוטגיאטר צפונה, אל המרחבים שמעבר ל[[ואה (נהר)|נהר הואל]], מקום אשר פוטגיאטר סבר שיהיה יעיל יותר להתיישבות אפריקאנרית המונית. מעבר לנהר ינסה פוטגיאטר להניח את היסודות למה שיהפוך שם מאוחר יותר ל[[הרפובליקה הדרום אפריקאית|הרפובליקה הדרוםא פריקאית]]. בינואר [[1848]], כשמנהיגם פוטגיאטר איננו בסביבה והמקום נעדר הנהגה, הרפובליקה הפדרלית של פוצ'פסטרום-ויינבורג התפרקה באופן רשמי, הגם שהיא חדלה מתפקוד ממשי למעשה עוד זמן רב קודם לכן.{{הערה|שם=O. Ransford, The High Veld}}
===ההכרה מהבריטים
עם התפקרותה של הרפובליקה הפדרלית שהקים פוטגיאטר, וכשהוא מנצל את שהייתו של פוטגיאטר בצפון הרחוק, החליט מנהיגה לשעבר של [[רפובליקת נטאליה]], [[אנדריאס פרטוריוס]], אשר מעמדו נפגע עקב כישלון הרפובליקה קצרת הימים שהנהיג, לנצל את ההזדמנות ולנסות לחזור למרכז הבמה. הוא ההגיע לויינבורג ופוצ'פסטרום בינואר [[1848]], והתקבל שם באהדה רבה. פרטוריוס קיווה כי כעת תהיה לו הזדמנות להצליח במקום שפוטגיאטר כשל - לבסס עצמאות אפריאקנרית בפנים יבשת אפריקה. מספר שבועות לאחר מכן, ב-[[3 בפברואר]], הכריז מושל [[מושבת הכף]] על כל האזור שבין נהר הואל לנהר האורנג' כשטח צבאי בריטי (Orange River Sovereignty). עבור האפריקאנרים היה זה סימן למלחמה. לאחר שמנקודת מבטם בריטניה אילצה אותם לעזוב את מושבת הכף, ואחר כך עשתה את אותו הדבר בנטאל, הם סירבו להעלות בדעתם שייאלצו לעשות זאת בשלישית. פרטוריוס הגיב להצהרה הבריטית במהירות, על ידי הכרזה על "מלחמת חופש" נגד האימפריה הבריטית. הוא קיבץ סביבו צבא של כאלף לוחמים ויצא דרומה אל עבר [[בלומפונטיין]], שהייתה אז לא יותר ממבצר בריטי. לאחר שבתחילה היה נראה שידו של פרטוריוס על העליונה, צבאו הובס לבסוף. מייד לאחר ההפסד, פרטוריוס וניצולי הקרב נסגו צפונה אל מעבר לנהר הואל, שם הם חוברים לאפריקאנרים נוספים שעשו זאת קודם לכן בחודשים הקודמים. עקב הפסדו של פרטוריוס, מאות אפריקאנרים אשר התיישבו בשטחי [[המדינה החופשית]] של ימינו עשו גם הם אותה הדרך בשבועות הבאים, ועזבו אותה.{{הערה|שם=O. Ransford, Fulfilment|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourcivilisation.com/smartboard/shop/ransford/chap12.htm Fulfilment].}}{{הערה|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Orange Free State#154|"Orange Free State"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 154.}}
שורה 73:
למרות שעם הקמת הרפובליקה הדרום אפריקאית לכאורה כבר זכו האפריקאנרים בעצמאותם והשיגו את יעדם, הם לא קפאו על השמרים. הם המשיכו לדרוש מהבריטים שליטה לא רק על השטחים מצפון לנהר הוואל, אלא גם לאלו שמצפון וממזרח לנהר האורנג'. לקראת סוף שנת [[1853]], החליטה בריטניה לדבוק ואף להעצים את מגמת ההשלמה שלה עם שאיפותיהם הלאומיות של האפריקאנרים. לכן, ב-[[23 בפברואר]] [[1854]], חתמו האפריקאנרים והאימפריה בטקס רב רושם ב[[בלומפונטיין]] על אמנת נהר האורנג' (Orange River Convention), אשר הכירה בעצמאותם של האפריקאנרים גם על השטחים שבין נהר האורנג' לנהר הואל, ופירקה סופית את השלטון הצבאי הבריטי שהוכרז במקום שש שנים קודם לכן. במקביל לחתימת ההסכם, הוכרזה עצמאותה של מדינת אורנג' החופשית, כשנתיים לאחר הקמת המדינה האחות הגדולה ממנה מצפון, הרפובליקה הדרום אפריקאית.{{הערה|שם=O. Ransford, Fulfilment}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 27. Cambridge University Press. p. 208}}
===
לאחר שהקמתה הוכרזה ב-[[23 בפברואר]] [[1854]], בין ה-[[28 במרץ]] ל-[[18 באפריל]], ישבו ראשי ההתיישבות האפריקאנרית בתחומי מדינת אורנג' החופשית ודנו בגיבוש [[חוקה]]. החוקה קבעה כי כל התושבים הלבנים בטריטוריה, אשר כללו באותה השנה כ-15,000 בני אדם, יזכו לאזרחות במדינה החדשה. עיר הבירה נקבעה ב[[בלומפונטיין]]. [[מועצת העם של מדינת אורנג' החופשית]] הוכרזה כ[[רשות מחוקקת|רשות המחוקקת]], כאשר בראש [[הרשות המבצעת]] עמד [[נשיא]] הנבחר בבחירות כלליות ישירות על ידי הציבור לכהונה בת חמש שנים עם אפשרות להיבחר מחדש.{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 155|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Orange Free State#155|"Orange Free State"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 155.}}
[[קובץ:Marthinus Wessel Pretorius 1855.jpg|230px|ממוזער|מרטינוס פרטוריוס, נשיא מדינת אורנג' החופשית בשנים 1860–1863]]
עד לכניסת החוקה החדשה לתוקף, בספטמבר [[1854]], נשיא המדינה הזמני היה יוזיאס פיליפ הופמן. הופמן היה ראש המשלחת למשא ומתן עם הבריטים בעת חתימת אמנת נהר האורנג', אשר הביאה לייסוד מדינת אורנג' החופשית. בחירות ראשונות לנשיאות נערכו במדינה כבר בשנתה הראשונה, בהן ניצח הופמן. כך הוא הפך בחודש ספטמבר מנשיאה הזמני לנשיאה הנבחר הראשון של מדינת אורנג' החופשית.{{הערה|Muller. ''Oude tyden in den Oranje-Vrystaat''. pp. 45, 306–309.}} הופמן סבל מחוסר פופולאריות בקרב הציבור כמו גם אצל האליטה הפוליטית של המדינה הצעירה. הוא התקשה למשול באפקטיביות, ולכנת זכתה ממשלתו לכינוי "הממשלה הנכה" (וגם הודות לכך ש[[שר חוץ|מזכיר המדינה]] שלו היה [[נכות|נכה]]).{{הערה|Collins, R.D. (1906). "Herinneringen". ''South African News (Christmas Issue)'': 26. cited in Muller. ''Oude tyden in den Oranje-Vrystaat''. pp. 45, 306–309.}} בראשית שנת [[1855]], תקרית דיפלומטית התרחשה בינו לבין מלך [[לסותו]], הביאה להאשמתו בחוסר אחריות ובסיכון הגבול המשותף של המדינות. לבסוף, לקול מחאות מועצת העם, ב-[[10 בפברואר]] 1855, כשנה בלבד מאז החל לשמש בתפקידו, הוא הודיע על פרישתו מכס הנשיאות.{{הערה|Muller. ''Oude tyden in den Oranje-Vrystaat''. pp. 53–54.}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 155}}
===העימות הפנים אפריקאנרי והאיחוד===
עם פרישתו של הופמן בפברואר [[1855]], נערכו בחירות חדשות לנשיאות. בבחירות זכה יאקובוס בוסהוף. בוסהוף, אשר מוצאו [[הוגנוטים|הוגנוטי]], היה ממובילי ההתיישבות בחבל נטאל, ומנהיגי [[רפובלקית נטאליה]]. בוסהוף נחשב היה למוצלח יותר מקודמו, והוא הצליח להישאר בתפקידו כארבע שנים תמימות. על שמו רשומים קביעת כמה מסמלי המדינה, לרבות [[דגל מדינת אורנג' החופשית|הדגל]] וה[[סמל מדינת אורנג' החופשית|סמל]]. בדומה לימי שלטונו של הופמן, גם בעת כהונתו של בוסהוף הפוליטיקה המקומית התאפיינה בעיקר במאבקי כוח וסמכות בין מוסד הנשיאות למועצת העם. על רקע מאבקי הגבול בין מדינת אורנג' החופשית ללסותו השכנה, אשר פרצו כמה שנים קודם לכן, מיקד בוסהוף את עיקר ההשקעה התקציבית בהקמת צבא לאומי מאורגן, ולפיכך נקלעה במדינה לקשיים כלכלים קשים.{{הערה|Muller. ''Oude tyden in den Oranje-Vrystaat''. pp. 111–112, 121–124, 318–321.}} ברקע שנותיו המאוחרות של בוסהוף כנשיא, האפיל עליו במידת מה כוחה המתעצם של התנועה לאיחודה האפריקאנרים, אשר שאפה ליצור שלטון משותף למדינת אורנג' החופשית ול[[רפובליקה הדרום אפריקאית|הרפובליקה הדרום אפריקאית]], אשר הונהגה אז בידי נשיאה [[מרטינוס פרטוריוס]], בנו הבכור של אנדריאס פרטוריוס. במקביל, החלו היחסים בין שתי המדינות להידרדר, כאשר הרפובליקה מצפון ביקשה לכבוש את מדינת אורנג' החופשית, עלמנת להביא להקמתה של [[מדינת לאום]] אפריקאנרית גדולה ומאוחדת. כשצבאה של אורנג' החופשית עסוק באבטחת הגבול הדרומי עם לסותו, בפברואר [[1857]] החלו כוחות צבאיים אפריקאנרים מהרפובליקה בפיקודו [[פול קרוגר]] עורכים פשיטות אל תוך שטחי מדינת אורנג' החופשית. עקב המצב הביטחוני המתערער, הכריז הנשיא בוסהוף על [[משטר צבאי]] ברחבי הארץ כולה. בוסהוף, הצליח לארגן את צבאו במהירות ובמקביל הצליח לכרות ברית עם מנהיג מיליציה מקומית בזאוטפנסברג שבצפון הרפובליקה הדרום אפריקאית. בסיכומו של דבר, עקב חששם של פרטוריוס וקרוגר מפריצתה של [[מלחמה כוללת]], הם החליטו להורות על נסיגת כוחותיהם אל עברו הצפוני של [[נהר הוואל]]. קרוגר יצא לפגוש את בוסוהוף, והשניים חתמו ב-[[2 ביוני]] על [[הפסקת אש]] ומסמך בו שני הצדדים מכירים זה בעצמאות מדינתו של זה.{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 155}}
עם זאת, הפסקת הלחימה עם הרפובליקה הדרום אפריקאית לא הביאה לקץ בעיותיה של המדינה. לנוכח התחדשות העימותים עם לסותו השכנה לידי מלחמה, ועל רקע משבר כלכלי קשה, מועצת העם של מדינת אורנג' החופשית שלחה במהלך שנת [[1858]] בקשה רשמית ל[[מושבת הכף]] על כינון [[קונפדרציה]] ביניהן. כך, סברו שיוכלו לשפר את הבעיות הפיננסיות החריפות של המדינה. למרות שמושל מושבת הכף ג'ורג' גריי הביעה עניין בהצעה, ממשלת בריטניה דחתה אותה וזו ירדה מעל הפרק. עם זאת, החליטה הנהגת המושבה לסייע למדינת אורנג' החופשית התיווך בינה לבין לסותו. לבסוף, ב-[[15 באוקטובר]] [[1858]], נחתם בין הצדים הניצים הסכם שהגדיר את הגבול ביניהם מחדש. בפברואר [[1859]], החליט הנשיא בוסהוף לפרוש מתפקידו. עם פרישתו, ועל רקע בעיותיה הלא פתורות של המדינה, החליטו תושביה להציע אחדות לנשיא הרפובליקה הדרום אפריקאית מרטינוס פרטוריוס, בו נלחמו רק כשנתיים קודם לכן. פרטוריוס נענה להצעה, ובעודו מכהן כנשיא מדינתו, בראשית שנת [[1860]] רץ בבחירות לנשיאות באורנג' החופשית. הוא זכה, והחל לכהן במקביל כנשיא שתי המדינות.מצב יוצא דופן זה נמשך כשמונה חודשים, עד ספטמבר אותה השנה. ברפובליקה הדרום אפריקאית סירבו לקבל את הנשיאות המשותפת שלשתי המדינות, וטענו שבפועל פרטוריוס מקדיש יותר זמן ומשאבים למדינת אורנג' החופשית. לפיכך, בספטמבר 1860 הודח פרטוריוס מכס הנשיאות ברפובליקה הדרום אפריקאית. החל מאותה העת ועד ליוני [[1863]], היה פרטוריוס נשיאה הבלעדי של אורנג' החופשית. תחת נשיאותו, ידעה מדינת אורנג' החופשית שגשוג יחסי ויציבות פוליטית. בשנת [[1863]], פרש פרטוריוס מתפקידו וחזר לרפובליקה הדרום אפריקאית. שהם הוא נחבר מחדש לנשיאות שנה לאחר מכן.
{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 156|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Orange Free State#156|"Orange Free State"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 156.}}
===עידן ברנד===
[[קובץ:JHBrand VA1026.jpg|230px|ממוזער|יוהנס ברנד, נשיא מדינת אורנג' החופשית בשנים 1864–1888.]]
עם עזיבתו של פרטוריוס ביוני [[1863]], נכנסה מדינת אורנג' החופשית לתקופה של אי שקט. במשך חודשים ספורים התחלפו בה שלושה נשיאים זמניים, ובנובמבר נערכו בה חירות כלליות לנשיאות. בבחירות ניצח [[יוהנס ברנד]], אישיות יוצאת דופן בנוף הפוליטי המקומי. ברנד, יליד [[קייפטאון]], העביר בעיקר קריירה אקדמאית כפרופסור למשפטים בקולג' בקייפטאון וכן קריירה מקוצועית כעורך דין בבית המשפט העליון של [[מושבת הכף]]. ברנד הובא לנשיאות כנראה בעיקר כמועמד פשרה חיצוני, אך עד מהרה הוא התברר כהצלחה לא מבוטלת. הוא כיהן כנשיא לאורך חמש קדנציות שהם לא פחות מעשרים וארבע שנה, קרוב למחצית שנות קיום המדינה. הוא יצא לשתי מלחמות נגד לסותו השכנה, האחת ב-[[1865]] והשנייה ב-[[1869]], והצליח לייצב את הגבול בין שתי המדינות. בשנים אלו, מדינת אורנג' החופשית קלטה מהגרים חדשים רבים, הקימה עשרות יישובים, והיא נהנתה משלטן יציב ו[[צמיחה כלכלית]].{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 156}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 4. Cambridge University Press. p. 420|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Brand, Sir John Henry|"Brand, Sir John Henry"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 4. Cambridge University Press. p. 420.}}
ברנד, חבר [[מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש]], אשר לאורך רוב חייו היה איש החברה הגבוהה של קייפטאון הבריטית, הצליח לשמר לאורך מרבית כהונתו כנשיא יחסים טובים עם בריטניה. עם זאת בשנה מסוימת היחסים בין מדינת ארנג' החופשית לבריטים ידעו מתח רב, עת התנגד ברנד לסיפוח הבריטי של אזור [[קימברלי (דרום אפריקה)|קימברלי]] בשנת [[1871]]. הימים היו ימי [[בהלה לזהב]] בדרום אפריקה, והמדינה החופשית, כמו גם [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]] ובריטניה חשו בסיפוח האזור הרווחי בזהב וביהלומים. לבסוף, כשל ברנד בניסיונו למנוע את הסיפוח, והאזור עבר לידי [[מושבת הכף]]. בתגובה לכך [[מועצת העם של מדינת אורנג' החופשית]] קראה לברנד להכריז מלחמה על בריטניה. למרות לחצים משמעותיים לנקיטת פעולה, בחר ברנדבדרך אשר נתפסה כפרגמטית יותר, ונמנע מעימות. נקודת משבר נוספת בין המדינות אירעה בשנת [[1877]]. עם הסיפוח הבריטי של [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]] באותה השנה, יזמה בריטניה הקמת [[פדרציה]] בדרום אפריקה בן המושבות הבריטיות לרפובליקות האפריקאנריות. ברנד סירב בתוקף, ולתקופה מסוימת, לנוכח לחץ בריטי על מדינת אורנג' החופשית להיעתר לרעיון הפדרציה, המתח בין הצדדים גאה. למרות שברנד הביע תמיכה בעצמאותה של [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]] מבריטניה, עם פרוץ [[מלחמת הבורים הראשונה]] בדצמבר [[1880]], הוא סירב לתמוך במי מהצדדים. המלחמה הסתיימה בניצחון הרפובליקה הדרום אפריקאית מספר חודשים לאחר מכן, ובעצמאותה מחדש. ברנד, שהיה פופולארי במיוחד בקרב עמו, נודע בססמתו "הכל יהיה טוב אם כולם יעשו את חובותיהם" (alles zal recht komen als elkeen zijn plicht doet). הוא נפטר בעת תפקידו ב-[[14 ביולי]] [[1888]] ונקבר בהלוויה רבת משתתפים ב[[בלומפונטיין]].{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 156}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 4. Cambridge University Press. p. 420}}
===מלחמת הבורים השנייה===
{{ערך מורחב|מלחמת הבורים}}
===מושבת נהר האורנג'===
{{מדינה
| שם=מושבת נהר האורנג'
שורה 268 ⟵ 288:
| [[פיליפוליס]] || <div class="mw-content-ltr">Philippolis</div> || 1823 || פיליפוליס || 809
|-
| [[יאקובשטאל]] || <div class="mw-content-ltr">Jacobsdal</div> ||
|-
| פרדפורט || <div class="mw-content-ltr">Vredefort</div> || 1878 || היילבורן || 759
שורה 335 ⟵ 355:
==פוליטיקה==
{{ערך מורחב|מועצת העם של מדינת אורנג' החופשית}}
ה[[חוקה]] של מדינת אורנג' החופשית קובעת שכל תושבי הקבע הלבנים ביום הקמת המדינה הם אזרחיה. בנוסף להם, מיום הקמתה המדינה, כל אדם לבן המתגורר בארץ כ[[תושב קבע]] במשך חמש שנים לפחות, זכאי ל[[התאזרחות|התאזרח]]. "[[מועצת העם של מדינת אורנג' החופשית|מועצת העם]]" (Volksraad) הוכרזה כ[[רשות מחוקקת|רשות המחוקקת]], כאשר בראש [[הרשות המבצעת]] עמד [[נשיא]] הנבחר ב[[בחירות]] כלליות ישירות על ידי הציבור לכהונה בת חמש שנים עם אפשרות להיבחר מחדש. את רשמית המועמדים לנשיאות חיברה מועצת העם. ה[[ממשלה]] אשר בראשה עמד הנשיא "הייתה הוועד המנהל" (Uitvoerende Raad).{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 156}}
<gallery widths="230px" heights="167px" perrow="3">
קובץ:The National Archives UK - CO 1069-214-190 (cropped).jpg|המעון הנשיאותי של מדינת אורנג' החופשית, בלומפונטיין
| |||