בניין הטכניון הישן – הבדלי גרסאות

}}'''בניין הטכניון הישן''' הוא מבנה בשכונת [[הדר הכרמל]] שב[[חיפה]]. הבניין תוכנן על ידי האדריכל היהודי-גרמני [[אלכסנדר ברוולד]] ב[[הסגנון הארץ ישראלי|סגנון הארץ ישראלי]], ונחנךהמתאפיין בניסיון ליצור ליצור סינתזה בין האדריכלות המערבית-אירופית והבנייה המקומית-ערבית. הבניין נחנך בשנת 1925. הבניין נבנה כביתו של [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]] ושימש אותו בין השנים [[1925]]-[[1985]], וכיום שוכן בו ה[[מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל]].

בשנת [[1908]] פנה נתן בבקשת סיוע ל[[דוד ויסוצקי]], בנו של [[זאב קלונימוס ויסוצקי]] שהיה ממנהיגי [[חובבי ציון]], ומייסד חברת "[[תה ויסוצקי]]". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 [[רובל]] להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. ב-[[אחד29 העםבמרץ]], שהיה1908 ידידוחתמו שלויסוצקי קלונימוסואחד ויסוצקי,העם היהב[[ברלין]] שותףעל במשאהתעודה ומתןלייסוד והצליח"קרן להכניסויסוצקי" להסכםשל סעיףחברת המבטיחעזרה אתלשם האופיהקמת היהודיבית שלספר טכני בארץ המוסדישראל.

ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם [[שמואל פבזנר]], בשטח בגודל 46 [[דונם]] בשכונת "מיראוואן", אשר נודעה לאחר מכן כ[[הדר הכרמל]]. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע [[ערבים]] וגרמנים מ[[טמפלרים (תנועה)|תנועת הטמפלרים]]. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחי האימפריה בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת ה[[שגריר]] הגרמני ב[[איסטנבול]]. באוגוסט [[1910]] נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת עזרה. קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 [[פרנק צרפתי]]. מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה [[מגבית]] שבה הותרמו ארגונים נוספים, ביניהם [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת לישראל]] וקבוצת יהודים [[יהדות ארצות הברית|אמריקאים]] בראשות [[יעקב שיף]].

בניית הטכניקוםהבנייה לוותה בקשיים רבים:

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב [[1913]]. המבנה הראשי של הטכניקום הושלם ברובו באותהבשנת שנה1913. המטרה הייתה שבתחילת אפריל [[1914]] יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקוםהבנייה בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים. המכשול העיקרי לגיוס הכספים היה [[מלחמת השפות]] שהעמידה את הטכניון בליבה של מחלוקת גדולה, שלבסוף הוכרעה לטובת העברית. פתרון בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-[[17 ביולי]] 1914 התנהלה הישיבה האחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין השותפים בהנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שחברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום ואת הבניין במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.

מצב הבניינים בשטח הטכניקוםהבניין היה גרוע. [[הצבא הבריטי]] הקים בשטחו בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות; כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר [[חיים ויצמן]] היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.