טרקבורים – הבדלי גרסאות

ב[[היסטוריה של דרום אפריקה]], '''טרקבורים''' (ב[[הולנדית]]: '''Trekboeren''', איכרים נוודים) היה כינויים של [[אפריקאנרים]] רועים נוודים, לרוב צאצאיהם של המתיישבים ההולנדים ב[[דרום אפריקה]] של ימינו. הטרקבורים עזבו במהלך [[המאה ה-17|המאות ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] את השטחים המיושבים של [[מושבת הכף ההולנדית]] והחלו לנדוד אל המרחבים האינסופיים בפנים יבשת [[אפריקה]]. לטרקבורים היה תפקיד חשוב בהיווצרות לשונם של האפריקאנרים, היא שפת ה[[אפריקאנס]]; וכן בהנחת היסודות ל[[הטרק הגדול|טרק הגדול]].

 

 

==רקע==

{{ערך מורחב|מושבת הכף ההולנדית}}

 

המתיישבים האירפאים חשו ניכור כלפי השלטון ההולנדי במושבה, אותו הם תפסו כמושחת בדומה למצב העניינים באירופה, אותה אבותיהם עזבו. שלטונות המושבה הרבו בהגבלות על תושביה, שכללו כאמור מיסוי כבד ותחזוק [[מונופול]] על תחומים כלכליים רבים, לצד שפע של הגבלות אחרות על התושבים. אט אט החלו המתיישבים מערערים על סמכותם של נציבים, פקידי ממשל ואנשי צבא שנולדו באירופה, להחליט החלטות שונות בעבור המתיישבים שנולדו באפריקה. רבים מנתיני המושבה סברו שמעמדם של שלטונות המושבה איננו לגיטימי, זאת גם בהתחשב בכך שבדרך כלל החלטות על מדיניות המקום לא כללו כל התייחסות לדעתם שלהם. לצד רקע אידאולוגי, ואולי לא פחות חשוב מכך, נסיבות כלכליות שונות האיצו גם הם את תהליך היווצרותם של הטרקבורים. אנשים אלו לרוב כשלו בניסיונם הראשון לבסס לעצמם תשתית כלכלית חקלאית בשטחי ה[[מושבת הכף ההולנדית|מושבה]]. ברם, החליטו לנסות את עתידם באורח חיים נוודי. מכל מקום, על רקע הייאוש של מתיישבים רבים מהחיים במושבת הכף, הם החליטו לעזוב אותה ולנדוד מתחומיה אל פנים הארץ.

 

==הנדידה==

 

מסעותיהם של הטרקבורים נמתחו מאזור [[קייפטאון]], בירת המושבה, ועד לאזורים הסמוכים ל[[אורנג' (נהר)|נהר האורנג']], מרחק של כשבע מאות קילומטרים משם. מעריכים שבראשית [[המאה ה-18]] אוכלוסיית הטקבורים כללה כמה אלפים ספורים של מתיישבים.{{הערה|שם=O. Ransford}} הם נאלצו לעמוד באתגרים שונים, לרבות התמודדות עם תנאי השטח הקשים של אפריקה והתנגדות מקומית של האולכוסייה ה[[בושמנים|בושמנית]] ה[[ילידים|ילידית]]. במהלך מסעם, חלק מהטרקבורים בחרו כאמור לעיל להשתקע במקומות אליהם הגיעו. יוצאי דופן כאלו היו הטרקבורים שהגיעו ל[[סוולנדאם]] ו[[גראף-ריינט]], אשר בשנת [[1795]] הקימו בשני עיירות קטנות אלו שתי [[רפובליקה|רפובליקות]] זעירות עצמאיות לכאורה. דגלן של הרפובליקות היה [[דגל הולנד]]. היו אלו שנותיה האחרונות של [[מושבת הכף ההולנדית]], ועקב כך הרפובליקות הקטנות לא האריכו ימים. בשנה הבאה, עם [[מושבת הכף ההולנדית#היריבות ההולנדית-בריטית וסופה של המושבה|הכיבוש הבריטי הראשון של המושבה]], חדלו הרפובליקות מקיומן העצמאי ואלו הפכו ככל שטחי המושבה ההולנדית לחלק משטחי [[מושבת הכף|המושבה הבריטית החדשה]]. ניסיונות של טרקבורים להתמרד בשלטון הבריטי, דוכאו במהירות.{{הערה|שם=L'Ange, Gerald}}{{הערה|שם=Encyclopædia Britannica, Volume 5. p. 237-238.|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Cape Colony#237|"Cape Colony"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 5. Cambridge University Press. p. 237-238.}}

==מורשת==

{{ערך מורחב|הטרק הגדול}}

 

השראה ישירה ממסעותיהם של הטרקבורים שאבו ה"פוּרטרקרים" (Voortrekkers, החלוצים), אשר במסגרת [[הטרק הגדול]] בשנות ה-30, ה-40 וה-50 של [[המאה ה-19]] שיחזרו את נדודיהם של הטקבורים, רק בהיקף נרחב הרבה יותר. הפעם הם לא עזבו את מושבת הכף ההולנדית, אלא את זו [[מושבת הכף הבריטית|הבריטית]]. ובניגוד לטרקבורים, הפוּרטרקרים בסופו של דבר הצליחו גם לבסס שתי רפובליקות עצמאיות גדולות שהתקיימו בריבונות יחסית במשך קרוב ליובל שנים - [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]] ו[[מדינת אורנג' החופשית]]. למעשה, רבים מהפוּרטרקרים היוו טרקבורים מבוגרים בעצמם או בנים של כאלו, אשר ראו במסעם הליכה בדרכי אבותיהם.