בנימין מוספיא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: איך אפשר בלי
שורה 2:
 
==ביוגרפיה==
מוספיא נולד ב[[ספרד]] למשפחת [[אנוסים]], שם אביו היה עמנואל. בבגרותו [[הגירה|היגר]] ל[[המבורג]] ועסקשם בהעסק ב[[רפואה]], בהמשך פעל ב[[גליקשטאדט]] {{אנ|Glückstadt}} שב[[דוכסות הולשטיין]] {{אנ|Duchy of Holstein}}, וממנהשם הגיעהתפרסם כרופא מומחה ומונה לרופאו האישי של [[כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק|מלך דנמרק כריסטיאן הרביעי]]. לאחר מותו של המלך היגר ל[[אמסטרדם]].<nowiki/>בולמד בבבית המדרש "כתר תורה".-[[1628]] נישא, אך אשתו נפטרה כעבור שש שנים, שנה לאחר פטירתה הדפיס לזכרה את ספרו "זכר רב" ובו שמות ו[[פועל (בלשנות)|פעלים]] מכתבי הקודש מסודרים לפי נושאים ושירי תפילה לפי סדר [[ששת ימי בראשית]]. הספר נדפס ב[[תרגום]] ל[[לטינית]] בשנת [[1638]] וזכה למהדורות חוזרות.
 
חיבורים נוספים שלו עוסקים בענייני רפואה המופיעים בכתבי הקודש, חיבור שראה אור בשנת 1640 בלטינית ונספח לו מאמר "מי זהב" העוסק ב[[אלכימיה]] ובתרופות מ[[זהב]]; ספר בשם "מי הים" העוסק ב[[גאות ושפל]] שכתב ב-1642 לכבוד [[פרדריק השלישי, מלך דנמרק]] שאותו ריפא. בשנת 1655 הדפיס את ספרו "מוסף הערוך" כהשלמה ל[[ספר הערוך]] של רבי [[נתן מרומי]], בהסתמך על ידע רחב שלו ב[[יוונית]] ולטינית ועל ספרו של [[יוהאן בוקסטורף]]. בחיבורו זה הוא עמד על ההכרה של חשיבות ידיעת השפה היוונית לשם הבנת מילים ומושגים ב[[משנה]], ומתח ביקורת על ה[[אמוראים]] שלא היו בקיאים בשפה זו, ולפיכך שגו לדעתו בפירוש מילים מסוימות. כבר במבוא לספרו הוא מעיר על האמוראים [[רבינא]] ו[[רב אשי]], עורכי התלמוד, ש"לא ידעו ולא יבינו קול המונה של רומי, ולשון מדברת גדולות בני היוונים , למען התרחקם מעל גבולם". למרות זאת הוא מיעט לחלוק על האמוראים, ורק במקרים נדירות הוא מפרש מלים מסוימות שלא כדבריהם. בשל דעותיו אלה הוא זכה לביקורת נרחבת מקרב חלק מן הרבנים שייחסו לו כפירה. מיוחס לו גם חיבור על [[התלמוד הירושלמי]].