אגרגט (סדרת טילים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: גירוסקופ
אין תקציר עריכה
שורה 45:
ה-A6 היה וריאנט על דגם ה-A-5 שהשתמש בחומרי דלק אחרים.
 
מספר מקורות מעידים על כך שהוא היה הצעה ספקולטיבית לגרסה מאוישת למטרת [[סיור]] אווירי של הוריאנט המכונף A4b של ה-A-4. ה-A6 הזה הוצע בתחילה לחיל האוויר הגרמני כמטוס סיור שאינו ניתן ליירוט. הוא היה אמור להיות משוגר אנכית באמצעות רקטה, שתביא אותו ל[[אפוגיאה]] של 95 קילומטר; לאחר הכניסה מחדש לאטמוספירה הוא יכנס למצב של צלילה על-קולית, כאשר ברגע זה [[מנוע ה-מגח סילון|מנוע מגח הסילון]] (Ramjet engine) היחיד שלו יוצת. זה יאפשר לו לנוע במשך 15 עד 20 דקות של שיוט במהירות של 2,900 km/h, ויאפשר לו לחזור לבסיס ולבצע נחיתה קונבנציונלית באמצעות [[מצנח בלימה]]. אף על פי כן, לחיל האוויר הגרמני לא היה צורך במטוס כזה וההצעה נדחתה. קונספטים דומים (אך בלתי מאוישים) יוצרו אחרי המלחמה בתור הטיל האמריקני SM-64 Navaho ולטיל הסובייטי Burya; שניהם טילי שיוט בין יבשתיים עם הנעת Ramjetמגח סילון.
 
=== A7 ===
שורה 65:
ההערכה הייתה שמערכות ההנחיה הקיימות לא יהיו מדויקות מספיק לאורך מרחק של 5000 קילומטר, ולכן הוחלט להפוך את ה-A9 למאויש, לצורך מתקפת התאבדות. הטייס היה אמור להיות מונחה אל עבר המטרה במהלך שלב המעוף הסופי באמצעות "מגדלורי" רדיו (אנטנות רדיו) שעל צוללות באזור ובאמצעות תחנות מזג אוויר אוטומטיות ב[[גרינלנד]] ו[[חצי האי לברדור|לברדור]].
 
התכנון הסופי של מאיץ ה-A10 היה בקירוב 20 מטר בגובה. כשהוא מונע במנוע דחף של 1670 kN השורף שמן דיזל וחומצה ניטריתחנקתית, במהלך זמן הבעירה שלו של 50 שניות הוא היה אמור להביא את ה-A9 אל תחילת השלב השני כשהוא במהירות של 4300km/h (או 2,700 מייל לשעה) ובגובה של 400 קילומטר.
 
[[קובץ:A9 A10 (3D-cutoff).jpg|200px]]