ביו-שבב – הבדלי גרסאות

 

==רקע ==

 

טכנולוגית הביו-שבב נוגעת במספר רב של תחומים כגון: [[גנומיקה]], [[פרוטאומיקה]], [[גליקומיקה]], [[פרמקולוגיה]] ו[[טוקסיקולוגיה]]. אחד השימושים היותר נפוצים בביו-שבב הוא בדיקה של [[ביטוי גנים]] ב[[תאים]]/[[רקמות]], לדוגמה אפיון ביטוי גנים ו[[מעבר אותות|מסלולי סיגנל]] של [[סרטן (מחלה)|גידולים סרטניים]].

 

ביו-שבב הוא סוג של מעבדה ביולוגית מוקטנת המונחת על שבב בשטח של מספר סנטימטרים רבועים. הצעד הראשון לקראת פיתוח הביו-שבב הייתה המצאתו של W.S Hughes בשנת [[1922]], המאפשרת למצע קשיח לבצע תהליכי חישה ב[[תמיסות]] וכך לאמוד את תכונותיהן הכימיות. הוא הדגים [[אלקטרודת זכוכית|אלקטרודת p.H]] שאפשרה מעבר של תמיסות כימיות בתוך [[ממברנה סינתטית|ממברנה]] דקה מזכוכית ובכך זיהוי של רמות ה-p.H שלהם.

 

במהלך השנים שלאחר מכן, בעקבות הרצון לפתח כלי יעיל יותר שיאפשר לאמוד את התהליכים הכימיים בתוך התאים ולרתום אותם לטובת פיתוחים רפואיים/טכנולוגיים, קבלה ה[[ביוטכנולוגיה]] את השראתה מתהליכי המזעור שבתעשיית ה[[מוליך למחצה|מוליכים-למחצה]]. השילוב בין שני תחומים אלה הוליד את הביו-שבב המשמש ככלי לביצוע מספר רב של ריאקציות בו-זמנית ואנליזה מהירה ביותר של חומרים ביולוגיים. הביו-שבב מתמחה בשילוב בין מבנים ביולוגיים [[תרכובת אורגנית|אורגנים]] או [[תרכובת אי-אורגנית|איאורגנים]] מלאכותיים הקיימים בממדים קטנים מגודל אברוני התא באמצעות תהליכי מיזעור. ביו שבבים מסוימים הם בעלי ממשק ל[[חומרה|חומרת מחשב]] המאפשרת לקרוא את האינפורמציה המתקבלת מפעולתו.

 

[[קטגוריה:ביוטכנולוגיה]]