בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
הרחבה מהערך על בית הכנסת
שורה 23:
}}
[[קובץ:Tombstone Remuh Jewish Cemetery 06.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבה בבית הקברות]]
'''בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב''', המוכר גם בשם '''בית העלמין הרמ"א''' (על שם ה[[רמ"א]] הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר [[קז'ימייז']] של [[קרקוב]] שב[[פולין]] בשנת [[1535]]. בקצהו של בית הקברות הוקם בשנת [[1553]] [[בית כנסת הרמ"א]]. תאריךמעל המצבותלשער כתובת, שהועברה ממקומה הראשונותהקודם הואבשער שנתהקודם ברחוב יאקובה, המעידה כי בית העלמין נוסד בשנת [[1552]], והוא מהעתיקים ביותר בפולין. בכל פולין, המצבות היחידות העתיקות יותר מאלה, נמצאות ב[[ורוצלב|וורוצלב]] וב[[לובלין]]. בשנת [[1800]] הורו הרשויות האוסטריות על סגירתו של בית הקברות לקבורה מסיבות בריאותיות, כפי שנסגרו גם כל בתי הקברות בעיר, ובסמוך לו הוקצה שטח בו הוקם [[בית הקברות היהודי החדש בקרקוב]]. יהודים בולטים מעטים נקברו בבית הקברות העתיק לאחר 1800.
 
== היסטוריה ==
בראשית [[המאה ה-20]] החלה הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות הזנוח והנטוש, אך לרוע המזל בזמן [[פולין במלחמת העולם השנייה|הכיבוש הנאצי של פולין]] הרסו ה[[נאצים]] את בית הקברות, והשתמשו ב[[מצבה|מצבותיו]] כאבני ריצוף או מכרו אותן. מצבתו של הרמ"א נמנית עם המעטות שלא נפגעו. לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, ומצבות שאותרו (שהן חלק קטן מהמצבות שנלקחו מבית הקברות) הוחזרו אליו.
עד [[1800]] היה בית העלמין העתיק מקום ה[[קבורה]] העיקרי ליהודי קרקוב, אולם כמה יהודים נכבדים נקברו שם גם אחר כך. ב-[[1845]], בהשתדלותו של רבי [[דב_בער_מייזלס]], שהדגיש את חשיבותו [[רוחניות|הרוחנית]] ו[[היסטוריה|ההיסטורית]] של בית העלמין, ביטלו רשויות העיר קרקוב תוכנית בינוי עירונית שעשויה הייתה להוביל להריסת בית הקברות. בכל זאת בית העלמין הוזנח.
 
בראשית [[המאה ה-20]] החלה הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות הזנוח והנטוש, אך לרוע המזל בזמן [[פולין במלחמת העולם השנייה|הכיבוש הנאצי של פולין]] הרסו ה[[נאצים]] את בית הקברות, והשתמשו ב[[מצבה|מצבותיו]] כאבני ריצוף או מכרו אותן. רק כתריסר מצבות שרדו את תקופת השואה וביניהן מצבותיהם של רבי משה איסרליש ובני משפחתו. מצבתו של הרמ"א נמנית עם המעטות שלא נפגעו. לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, ומצבות שאותרו (שהן חלק קטן מהמצבות שנלקחו מבית הקברות) הוחזרו אליו.
 
בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים של המאה ה-20, נחשפו ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכיאולוגיות]] בשטח בית העלמין מאות [[מצבה|מצבות]] עתיקות. אפשר שחלקן נקברו בכוונה, כדי להצילן מהרס על ידי [[המלחמה הצפונית הגדולה|הפולשים השוודים]] בשנת [[1704]]. מאות שברי מצבות נקבעו לאורך החומה הפנימית של בית העלמין, לאורך רחוק שרוקה. במשך הזמן החלו לכנות את המקום "כותל הדמעות", והיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית החרבה של קרקוב. חלק מהמצבות ששוקמו הן של רבנים ומנהיגי קהילה נודעים, וזו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר. מצבתו מכוסה בפתקי בקשה ו[[תפילה]] רבים שמניחים שם מתפללים ה[[עלייה לרגל|עולים לרגל]] מכל רחבי העולם.
 
== רבנים הקבורים במקום ==
עם הקבורים במקום נמנים:
* ה[[רמ"א]], רבי משה איסרליש (1530–1572), גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16, ובני משפחתו.
שורה 33 ⟵ 39:
* רבי [[יואל סירקיש]] (1562–1640), מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על [[ארבעה טורים]].
* הרב [[אליעזר אשכנזי]] (1513–1586), פרשן המקרא, חוקר ומחבר ספרים תורניים.
* ר' [[יהושע העשיל]] בעל ה"מגיני שלמה"
 
מצבה אחת בבית הקברות מיוחסת לדמות האגדית [[יוסל'ה קמצן קדוש]].