חלולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.26.148.229 (שיחה) לעריכה האחרונה של CodeGuru
Talhar1 (שיחה | תרומות)
הוספתי עוד מידע בנוגע לחלולית, ותמונה המסבירה את חלוקתה בתא.
שורה 1:
[[קובץ:Plant_cell_hebrew.png|שמאל|ממוזער|250px|מבנה תא הצמח בו נראית החלולית צבועה בכחול]]
ה'''חלולית''' (גם: "'''חללית'''"; בלעז: '''Vacuole''', '''וקואולה''') היא [[אברון]] הנמצא גם בתאים אנימליים ב[[תא צמח|תאיתאים צמחצמחיים]], שתפקידו ריכוז [[מים]] ומומסים בתא. החלוליות, כמו רוב האברונים, מקורן בגופיפי [[מערכת גולג'י|הגולג'י]] שהתאחו ליצירת אברון פעיל ועצמאי.
 
תוכן החלולית הוא למעשה תוכנן של גופיפי הגולג'י שהתאחו ויצרו חלל אחד גדול. כל גופיף שהתאחה, כאשר רק גופיפי גולג'י ספציפיים יכולים ליצור אותה עקב תכונה הייחודי, מעביר את תוכנו לתוך החלולית. בנוסף, [[קרום התא|ממברנות]] הגופיפים הופכות לממברנת החלולית.
החלולית תופסת את עיקר נפחו של התא הצמחי הבוגר. כשמה, היא חלל מלא [[מים]] בתוך התא. אך היא מכילה גם חומרי תשמורת, במיוחד סוכרים ואף מלחים. תוכן החלולית נקרא '''מוהל התא'''. סביב החלולית יש קרום הדומה לקרום התא וצורתה בדרך כלל [[ספרואיד|אליפסואידית]]. תפקידה המרכזי הוא [[תמיסה|המסת]] חומרים שונים במים שהיא אוגרת בתוכה וניפוק מים ומומסים לחלקי התא השונים (לדוגמה: בין החומרים שמומסים בחלולית מומסים גם [[צבען|צבענים]], המקנים ל[[פרח]]ים את צבעם).
 
בבעלי חיים החלוליות קטנות יחסית ומצויות בכמות רבה, ואילו בצמחים החלוליות מתאחות לחלולית אחת גדולה. תופסת את עיקר נפחו של התא הצמחי הבוגר - עד 95% מנפח התא (גדילת נפח התא מתאפשרת בעיקר ע"י גדילת נפח החלולית). בתאים אלו ממברנת החלולית כמעט זהה בגודלה לממברנת התא. יש להוסיף כי ממברנת החלולית אינה מתמזגת עם ממברנת התא הצמחי. גדילת הצמחים והתארכותם מתאפשרת הודות ליצירה מהירה של חלוליות.
נוסף על תפקיד זה מהווה החלולית את "מאגר המים" של התא לזמנים של מחסור במים, וצורתה עוזרת בייצוב מבנה התא ושמירה על [[לחץ טורגור]] שלו. כאשר ישנו מחסור במים, החלולית מתכווצת ובכך גורמת להתכווצות ה[[ציטופלזמה]]. בכך נחסכים לצמח מים נוספים, מכיוון שבציטופלזמה [[נוזל|נוזלים]] רבים. עם זאת, כאשר מחסור המים גדול מדי, החלולית מתכווצת יותר מדי, וקרום התא מתנתק מדופנו בתהליך שנקרא [[פלסמוליזה]].
[[קובץ:Phragmosome.svg|ממוזער|חלוקת התא בתא בעל חלולית גדולה]]
סביב החלוליות יש קרום הדומה לקרום התא וצורתה בדרך כלל [[ספרואיד|אליפסואידית]], קרום זה מכונה '''טונופלסט'''. תפקידה המרכזי הוא [[תמיסה|המסת]] חומרים שונים במים שהיא אוגרת בתוכה וניפוק מים ומומסים לחלקי התא השונים (לדוגמה: בין החומרים שמומסים בחלולית מומסים גם [[צבען|צבענים]], המקנים ל[[פרח]]ים את צבעם).קרום בררני זה מכיל [[חלבון ממברנה|טרנספורטרים]] יעודיים, לדוגמה: [[משאבת נתרן-אשלגן|משאבת נתרן-אשלגן,]] טרנספורטרים של סוכר בגבעול קנה הסוכר או בתאי הפרנכימה של סלק סוכר שגורמות לחלולית להיות בריכוז סוכר גבוה, משאבות פרוטונים שמחמיצות את תוכן החלולית. למעשה ממברנת החלולית איננה שונה ממברנת התא מבחינת מבנה, אך ההבדל ביניהן הוא בתפקידן ובחלבונים המצויים בתוכן.
 
כשמה, היא חלל מלא [[מים]] בתוך התא. אך לעיתים היא מכילה גם חומרי תשמורת (במיוחד סוכרים ואף מלחים), גבישים וחומרי טעם וצבע. תוכן החלולית נקרא '''מוהל התא'''. לדוגמה רבים מהטעמים והצבעים של פירות, ירקות, עלים ופרחים מקורם בחומרים המצויים בחלולית. דוגמה נוספת, על גבי העלים של [[פיסטיה|חסת המים]] יש תאים ובתוכם חלולית המכילה גבישים של חומר צורב (קלציום [[חומצה אוקסלית|אוקסלט]]) - כאשר מופעל לחץ מכאני על העלה התא נשבר וכמו כן גם הגביש מתפרק לסיבים דקים וצורבים, משמש בעיקר להגנה. לעיתים הצמח מסלק מולקולות רעילות אל החלולית.
החלולית יכולה לפעול בדומה לליזוזומים שבתאים אנימליים, שלהם [[PH]] [[חומצה|חומצי]] והן מכילות [[אנזים|אנזימים]] רבים, כמו פוספוליפאזות (מפרקות קרומי תאים), נוקלאזות (מפרקות חומצות גרעין), פרוטאזות (מפרקות חלבונים) וכדומה.
 
נוסף על תפקיד זה מהווהחלולית החלוליתהתא צוברת מומסים שונים ובכך מעלה את הפוטנציאל האוסמוטי שמביא לקליטת מים מה[[ציטופלזמה|ציטופלסמה]]. החלולית משמשת כ"מאגר המים" של התא לזמנים של מחסור במים, וצורתה עוזרת בייצוב מבנה התא ושמירה על [[לחץ טורגור]] שלו. כאשר ישנו מחסור במים, החלולית מתכווצת ובכך גורמת להתכווצות ה[[ציטופלזמה]]. בכך נחסכים לצמח מים נוספים, מכיוון שבציטופלזמה [[נוזל|נוזלים]] רבים. עם זאת, כאשר מחסור המים גדול מדי, החלולית מתכווצת יותר מדי, וקרום התא מתנתק מדופנו בתהליך שנקרא [[פלסמוליזה]]. למעשה, כאשר החלולית מלאה בנוזל היא מעלה את ה[[הידראוליקה|לחץ ההידראולי]] בתא, ובכך העלים של הצמח נשארים זקופים.
 
סוג נוסף של חלוליות הן חלוליות האגירה. חלוליות אלה חשובות לבקרה על כניסת המים ותפקוד הצמח. ברקמת אגירה של צמחים, בעיקר בצמחים ובפירות, ישנם חלוליות קטנות שמכילות שמן (למשל שמן הזיתים) - חלוליות אלו נקראות '''ספרוסומים'''. בזרעים יש חלוליות אוגרות חלבון תשמורת ומכונות '''גרגירי אלאורון''', ברגע שהם הופכים לנבטים הם משתמשים בחלבוני תשמורת אלו. חלוליות המכילות חלבון תשמורת ב[[כלורופלסט|כלורופלסטים]] של ה[[אצות]] מכונות '''פירנואידים''', והן עטופות בדרך כלל בגרגירי [[עמילן]].
 
החלולית יכולה לפעול בדומה לליזוזומיםל[[ליזוזום|ליזוזומים]] שבתאים אנימליים, שלהם [[PH]] [[חומצה|חומצי]] והן מכילות [[אנזים|אנזימים]] רבים, כמו פוספוליפאזות (מפרקות קרומי תאים), נוקלאזות (מפרקות חומצות גרעין), פרוטאזות (מפרקות חלבונים) וכדומה.
 
==ראו גם==