שוק שחור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דוגמאות לשווקים שחורים: הגהה |
|||
שורה 67:
מקורות השוק השחור היו מגוונים, החל בעולים שקיבלו מצרכים אליהם לא היו רגילים וניסו להחליף אותם במצרכים דרושים (למשל, עולי בולגריה שלא ידעו מה לעשות עם סולת אבל נזקקו לשמן בכמות הגדולה מההקצבה), דרך אנשים שגידלו מעט ירקות או תרנגולות בחצרם, דרך חקלאים שסחרו בעודפי תוצרת שיכלו להעלים מהפיקוח (בעיקר במושבים שמוקמו באזור הגבול) או כאלו שעבדו במקומות אליהם הגיעה תוצרת חקלאית (בעיקר [[תנובה]] ו[[המשביר המרכזי]]) וכלה בהברחות ממש (פחות של אוכל ויותר של מוצרי מותרות כמו [[שעון|שעונים]]).
'''שוק המט"ח''': שוק שחור נוסף שהתפתח במדינת ישראל היה שוק מטבע החוץ. עד [[שנות התשעים של המאה ה-20]] נאסר על אזרחים לקנות [[מטבע חוץ]] ללא אישור ולא תמיד ניתנו אישורים מספקים למבקשים. בעקבות זאת התפתח שוק שחור של מטבע חוץ שהסמל התקשורתי שלו היה סוחרים העומדים ב[[רחוב ליליינבלום]] ב[[תל אביב]] ומבצעים עסקאות המרת מטבע חוץ. הרשויות חפשו דרכים להאבק בשוק השחור{{הערה|{{דבר||יוחמרו העונשים נגד עברייני מטבע חוץ|1975/11/27|00304}}}}, אך ללא הועיל. בעקבות ה[[אינפלציה]] הגבוהה ב[[שנות השמונים של המאה ה-20]], הצורך בקניית [[דולר]]ים היה כה נפוץ שהעיתונים הגדולים היו מפרסמים מידי יום את שער השוק השחור של הדולר בעמוד הראשון של ה[[עיתון]]. עם התרת מסחר חופשי במטבע חוץ, ומתן אישור לפתיחת נקודות המרת מטבע שלא במסגרת הבנקים, ירד הצורך בשוק השחור למטבע חוץ, אולם השימוש בו לא פסק לגמרי ואנשים רבים עדיין מעדיפים להמיר מטבע זר בשוק השחור הרחוק מעיני הרשויות.
==ראו גם==
| |||