פונקציונליזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פונקציונליזם''' היא גישה תיאורטית מרכזית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, המבקשת לתאר ולהסביר את [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] כאמצעי לספק את הצרכים של היחיד. מאוחר יותר התרכזה הגישה בדרכים בהם המוסדות החברתיים מספקים את הצרכים החברתיים, בעיקר כיצד הם עוזרים לשמר את היציבות החברתית.
הפונקציונליזם מתבסס על שלושה עקרונות מנחים
# החברה מתוארת כ"מערכת" - אוסף של חלקים התלויים אחד בשני עם נטייה לשיווי משקל.
# לחברה ישנם כמה פונקציות הכרחיות כדי שתוכל להמשיך להתקיים. כמו, למשל, ריבוי האוכלוסייה.
שורה 6:
פונקציונליזם היא גישה קונצנזוסיאלית, שניתן למצוא לה שורשרים אינטלקטואלים כבר במחצית [[המאה ה-19]], אצל [[אוגוסט קונט]], שייחס חשיבות רבה לקונצנזוס החברתי, ואצל [[הרברט ספנסר]], שהתייחס לפונקציות של חלקי החברה. מי שנחשב למנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי הוא [[אמיל דורקהיים]]. העדפה של הסברים "[[פונקציונאליזם|פונקציונאליים]]" שלטה במדעי החברה מתחילת [[המאה ה-20]] ועד ל[[שנות ה-50]], כלומר, [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוגיים]] ניסו להסביר מה התפקיד של כל מוסד או תופעה חברתית ותרבותית. קיומה של תופעה הוסברה אם היא מילאה תפקיד, או פונקציה.
הרעיון של פונקציה חברתית התפתח בשני כיוונים שונים בשנות ה-30. הפונקציונליזם הפסיכולוגי של[[ברוניסלב מלינובסקי]], וה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונליזם הסטרוקטורלי]] של [[אלפרד רדקליף-בראון]]. התיאוריה של מלינובסקי תיארה את התפקיד שיש לתופעות התרבותיות בסיפוק צרכיו של היחיד. האנתרופולוג האנגלי [[אלפרד רדקליף-בראון]], שקרא והעריך את חיבוריו של [[אמיל דורקהיים]], טען כי המטרה של המחקר האנתורופולוגי היא למצוא את הפונקציה הקולקטיבית, כלומר, למשל, מה [[אמונה]] דתית או מערכת של חוקים לגבי [[נישואין]] תורמים למערכת החברתית ככלל.
ההבדל בין התיאוריות הוא, אם כן: האם התופעה החברתית קיימת מכיוון שהיא פונקציונאלית לחברה ככלל או בגלל שהיא פונקציונאלית לאדם היחיד? האם הדברים המשותפים לכל התרבויות קיימים בגלל צרכים ארגוניים של החברה, שצריך למלא אותם בכל מקום, או בגלל צרכים של ה[[אישיות]] הפרטית?
ניסיון לשילוב של שתי התיאוריות ניתן למצוא בעבודותיו של [[אוונס פריצ'רד]].
בשנות ה-40 וה-50 פרח הזרם [[הפונקציונלי-סטרוקטורלי|פונקציונליזם-סטרוקטורלי]] בארה"ב ובעולם הסוציולוגי כולו. היה זה המשך תיאורטי לרעיונותיהם של [[אמיל דורקהיים]] ו[[אלפרד רדקליף-בראון]].
==ראו גם==
#[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי]]
[[en:Functionalism (sociology)]]
[[de:Funktionalismus]]
[[es:Teoría funcionalista]]
[[eo:Funkciismo]]
[[fr:Fonctionnalisme]]
[[it:Funzionalismo (sociologia)]]
[[no:Funksjonalisme (sosiologi)]]
[[pl:Funkcjonalizm (socjologia)]]
[[pt:Funcionalismo]]
[[sv:Funktionalism]]
[[zh:功能主義 (建築)]]
== קישורים חיצוניים ==
* Holmwood, J., (2005) “Functionalism and its Critics” in Harrington, A., (ed) Modern Social Theory: an introduction, Oxford University Press, Oxford, pp. 87-109
| |||