ויקיפדיה

הרצת מניות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 37.26.146.218 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mevaker hamedina
תיקון קישור לפירושונים
שורה 17:
 
===הפצת [[שמועה]]===
זוהי הדרך הנפוצה ביותר והפשוטה, הנעשית כיום בעיקר באמצעות ה[[אינטרנט]] - אדם המחזיק מניה של חברה מסוימת, מפיץ ידיעה או סדרת ידיעות כוזבות על אירוע חיובי אשר צפוי לגרום לעליית שער המניה. השמועה גורמת למשקיעים לרכוש את המניה, והביקוש יוצר עליית מחירה. בהגיעה לשער מסוים – מוכר המריץ את מניותיו ברווח, ומותיר את הקונים עם מניה שמחירה גבוה באופן מלאכותי, וכשיגלו כי אין מאחורי השמועה אמת, כבר לא יהיו להם קונים ומחיר המניה שברשותם ירד.
 
פעולות כאלה מתבצעות יום יום בכל בורסה בעולם, והן הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמסחר. האינטרנט משמש מדיום נוח להפצת שמועות – ב[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] או באמצעות [[דואר אלקטרוני|אי-מיילים]] המופצים בכמויות גדולות. הרצה כזו אינה מצריכה השקעה גדולה בכסף, היא נוחה וקלה לביצוע.
שורה 38:
 
=== חקיקה בישראל ===
ב[[ישראל]], הרצת מניות היא [[עבירה פלילית|עבירה]] לפי [[חוק ניירות ערך]]{{הערה|שם=חוק|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/308_001.htm#Seif125 סעיף 54א' לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968], באתר [[נבו (הוצאה לאור)|נבו]]}}, והמבצע אותה צפוי ל[[קנס]] של עד רבע מיליון שקלים ו[[מאסר]] עד חמש שנים:
 
{{ציטוט|תוכן=מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף:
 
(1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
 
(2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. לעניין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לעניין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.|מקור=סעיף 54א' ל[[חוק ניירות ערך]], תשכ"ח-1968|מרכאות=כן}}
 
== פיקוח ==
שורה 59:
הבורסה מכילה אלמנטים ספקולטיביים רבים, ויש המאמינים כי בלעדיה לא הייתה פעילות ערה ומשקיעים רבים לא היו פעילים בה. פעילות הסוחרים כוללת גם מהלכים אשר גבול דק מפריד בינם ובין פעילות פלילית, בעיקר במניות אשר סחירותן נמוכה. כך למשל יכול אדם לרכוש ולאסוף בהתמדה מניות של חברה, עד שהוא מחזיק כמות כזו שיש בכוחה להשפיע על מחיר המניה. ההנחה הבסיסית היא שהוא פועל כך מתוך שיקול כלכלי לגיטימי. כאשר הוא מוכר את המניות שרכש, התוצאה יכולה להיות גם היא הפסד למשקיעים שקנו ממנו. זוהי פעילות סבירה אלא אם כן הוכחה כוונתו הפלילית או שהוא עשה שימוש בהפצת מידע כוזב. בהקשר זה מוזכר גם חלקו של המשקיע היודע כי הוא נמצא בשוק מלא סיכונים, ומהי מידת הזהירות שהוא נוקט{{הערה|ראה המאמר [http://www.ronenadini.co.il/download/files/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%AA%20%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%90%D7%96%20%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F%20%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA%20-%204.3.96_1.pdf הרצת מניות – אז היכן התרמית?] מאת עורך דין רונן עדיני}}.
 
השופט [[אהרן ברק]] קבע כי "התערבות יזומה במסחר במניה שכל תכליתה הוא רק השפעה על השער –ולו רק למטרת ייצוב – היא מניפולציה"{{הערה|ע"פ 5383/97 טמפו תעשיות בירה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(1) 569,557}}. לעומת זאת הפרופ' [[עמרי ידלין]] מבדיל בין מניפולציה חיובית שיש לה תפקיד חשוב בשכלול השוק, לבין מניפולציה שלילית שעלולה לפגוע במנגנון השוק.{{הערה|"מניפולציה אסורה – מהי ?" מאמר מאת פרופ' עמרי ידלין, פורסם ב"מגמות בפלילים עיונים בתורת האחריות הפלילית" (תשס"א, 2001) עורך א. לדרמן}}.
 
גם הפצת שמועה אינה תמיד פלילית, ולא תמיד ברור ההבדל בינה ובין הצגת עובדה אובייקטיבית או השערה או אפילו תקווה כמוסה בליבו של המפיץ. בכל מקרה, נדרשת ההוכחה כי ידע בוודאות שהשמועה אינה נכונה וכוונתו הייתה להונות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הרצת_מניות"