מגדל האופרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביזון (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ביזון (שיחה | תרומות)
שורה 5:
 
==היסטוריה==
בראשית שנות ה-30 נבנה במקום מלון סן רמו. ב-[[1945]] נבנה במקוםבמגרש מבנההסמוך ששימשלמלון משך שלוש שנים כ[[בניין קולנוע קסם|קולנוע קסם]] שתפקד כקולנוע עד 1948. ב[[מלחמת העצמאות]] שכן בבניין מטה [[חיל הים]]. החל ב-[[15 בדצמבר]] [[1948]] ועד סוף [[1949]] התקיימו ישיבות [[הכנסת הראשונה]] בבניין קולנוע קסם, ולכן זכתה הכיכר בשמה "כיכר הכנסת". לאחר ש[[הכנסת]] עקרה ל[[ירושלים]], עבר המבנה לרשותה של [[עיריית תל אביב-יפו]] שאף קיימה בו את ישיבות מועצת העיר. לאחר מכן איישו משרדי [[מס הכנסה]] את המבנה, וב-[[21 במאי]] [[1958]] השתכנה בו [[האופרה הישראלית]]. זו פעלה במבנה עד לשנת [[1982]] והעניקה לו את שמו ולכיכר את שמה העממי - [[כיכר הכנסת|כיכר האופרה]].
 
בשנת [[1971]] נרכש המבנה על ידי משפחת קשפיצקי מגרמניה לאחר שקבלו הבטחה שיוכלו להרוס את מבנה הקולנוע לאחר נובמבר 1976 כדי להקים במקום מלון. אולם רק לאחר סגירת האופרה ב-1982 פונה המבנה ובשנת 1987 נחתם חוזה עם [[אלרוב]] על הקמת מגדל דירות במקום{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|מגדל האופרה: אלרוב תשלם לגרוזה קשפיצקי 2.7 מיליון ש'|905689|18 באפריל 2005}}}}. קולנוע קסם נהרס בשנת [[1988]], אךועל בלחץאיחוד העירייההמגרשים הוקםעליהם במקוםעמדו מבנההמלון מגוריםוהקולנוע, שזכה לשםנבנה "מגדל האופרה" המשלב שלוש קומות של מסחר ועסקים ומעליהן קומות מגורים. המבנה עוצב על ידי [[אברהם יסקי]]. בנייתו של מגדל האופרה הסתיימה בשנת [[1993]].
 
בשנת 2011 רכש גבי אדרי את שטחי המסחר של המגדל{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|גבי אדרי רכש מאקירוב את שטחי המסחר במגדל האופרה|1000656683|21 ביוני 2011}}}}.