בית הדואר המרכזי (יפו) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
25306yosef (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
25306yosef (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10:
בשנת [[1920]] החליטה ממשלת [[בריטניה]] להעביר את ארץ ישראל לשלטון מנדטורי אזרחי וכל שירותי הדואר הועברו לידי הממשל האזרחי. בעיני הבריטים תקשורת הולמת היא תנאי מקדים לפיתוח מסחר וייצור ולכן הרחבת שירותי הדואר, ה[[טלגרף]] וה[[טלפון]] היו בידי המונופול הממשלתי. מבחינת הבריטים היה לארץ ישראל יתרון גאוגרפי בגלל מיקומה במפגש שלוש יבשות וככזו השוכנת על הנתיב האווירי בין [[בריטניה]] ל[[הודו]] והימצאותה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] בין [[מצרים]], [[סוריה]] ו[[עיראק]].
 
בבניין זה הוקמה גםהיתה [[מרכזייה|מרכזת הטלפונים]] האוטומטית הראשונה של העיר יפו שפעלה בטכנולוגיה שפיתח [[אלמון סטראוג'ר]], וגם מרכזת [[טלגרף]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], לאחר העברת מרכזת הטלפונים למבנה המרכזת החדשהספרתית החדשה בשכונת [[אבו כביר|גבעת הרצל]], נשארה בבניין זה רק מרכזת ה[[טלקס]] שפעלה עד סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] כשהופעלה מרכזת הטלקס הסיפרתיתהספרתית החדשה של חברת [[בזק]] במרכז העיר.
 
המבנה שופץ בשנת [[2000]] במקביל לתוכניותיה של [[עיריית תל אביב יפו]] לשיקום שדרות ירושלים.